לאחר שעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה, שמע את סיפור המקרה, וקבע שיש מקום להמשך בדיקה מעמיקה, יהיה צורך באיסוף המסמכים הרלוונטיים שבהם התיעוד הרפואי, ובקבלת חוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום ההריון והלידה (גניקולוגיה, פריון ומיילדות).
במידה וחוות הדעת הרפואית תאשר שהייתה רשלנות במהלך ההריון או הלידה, יוכל עורך הדין לגבש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה ולהעריך את שווי התביעה.
במאמר זה נפרט על מספר נושאים חשובים הקשורים בניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה:
מדוע יש לאסוף את התיעוד הרפואי?
כדי לבחון באם נעשתה רשלנות רפואית בלידה ו/או בהיריון באם לאו, יש לאסוף את התיקים הרפואיים הרלוונטיים להיריון והלידה, שכן מן התיעוד הרפואי ניתן ללמוד על המצב הרפואי של האישה או היילוד, ועל המהלכים הטיפוליים שננקטו כדי לטפל בהם, לרבות התרופות שניתנו, הבדיקות שנעשו, ההתייעצויות בין רופאים וכדומה. התיעוד האמור נאסף כדי שמומחה רפואי בתחום ההיריון והלידה, יוכל לעקוב וללמוד מהתיעוד אם הטיפול בהיריון או בלידה היה רשלני ואם הטיפול הרשלני הוא שגרם לנזק.
את איסוף התיעוד הרפואי מבצע משרדנו כשירות חינם בעבור לקוחותיו.
עפ"י החוק העתקת התיעוד הרפואי ע"י המוסד ממנו נתבקש התיעוד, כרוך בתשלום. לרוב התשלום יעמוד על כמה מאות שקלים בלבד, והכל בהתאם למספר התיקים הנדרשים מהמוסד וכמובן כמות "הניירת" שבתיקים – ככל שאלו יהיו גדולים יותר, כך יהיה גם התשלום. עם זאת כאמור, לרוב מדובר בתשלום העומד על כמה מאות שקלים בלבד.
האם אפשר למצוא רופא מומחה שיעיד כנגד רופאים אחרים?
עפ"י החוק כדי להגיש לבית המשפט תביעה שעניינה רשלנות רפואית בכלל או רשלנות רפואית בלידה או בהיריון, שבעקבותיה נגרם נזק, יש לצרף אליה חוות דעת רפואית משפטית אשר תתמוך ותאשר את הטענות שבכתב התביעה.
אך מן המפורסמות, כי רופאים כמו גם רופאים המתמחים בהיריון ובלידה אינם ששים לתת חוות דעת ברשלנות רפואית כנגד חבריהם למקצוע, שכן הם חוששים כי בעתיד יתנו חוות דעת כזו נגדם שכן גם הם עלולים לטעות במהלך טיפול.
עם זאת, משרדנו מצוי בקשרי עבודה עם מספר מומחים רפואיים בתחום ההיריון והלידה, אשר מסכימים ליתן חוות דעת רפואיות עת אירעה רשלנות רפואית במהלך טיפול בהיריון או בלידה, שכתוצאה ממנה נגרם נזק.
מהי עלותה של תביעת רשלנות רפואית בלידה או בהיריון?
עלותה של תביעת רשלנות רפואית בהיריון או בלידה מורכבת ממספר תשלומים. ראשית וכאמור לעיל, יש לאסוף את התיעוד הרפואי הרלוונטי להריון או ללידה והדבר כרוך בתשלום עפ"י החוק המוערך במספר מאות שקלים בלבד, האיסוף נעשה ע"י משרדנו כשירות ללקוחותיו. לאחר מכן יש ליתן התיעוד הרפואי לבדיקה ראשונית ע"י המומחה הרפואי שעלותה משתנה אך מוערכת בכ- 2,000 ₪ – התשלום מבוצע ישירות למומחה ואינה כרוכה בתשלום בעבור השירות אותו נותן משרדנו. באם המומחה הרפואי מצא שאומנם אירעה רשלנות רפואית הוא יכתוב חוות דעת רפואית לבית משפט (שכרוכה בניתוח התיעוד הרפואי למול הפרקטיקה המקובלת, הספרים, המאמרים והמחקרים רפואיים הרלוונטיים), שאז יהיה על הלקוח לשלם למומחה את ייתרת התשלום בעבור טרחתו והיא משתנה אך לרוב תעמוד על כ- 13,000 ₪. יצויין כי לעיתים יש צורך בחוות דעת רפואיות נוספות, על מנת להוכיח כי אומנם יש נזק, אך לרוב עלות חוות דעת אלו זולה יותר, שכן עניינן בנזק בלבד, דבר המפשט את מורכבות חוות הדעת ובהתאם את עלותה.
לאחר מכן ולשם הגשת התביעה, בגין רשלנות רפואית בלידה, לבית משפט, יהיה על הלקוח לשלם לבית המשפט אגרה העומדת ע"ס מוערך של כ- 1,000 ₪.
חשוב להדגיש, כי במידה והתביעה תתקבל או תסתיים בפשרה, אזי התשלום למומחה הרפואי ושאר התשלומים, יוחזרו כחלק מן הפיצוי הכולל שישולם ללקוח.
כמה זמן מתנהלת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה או בהריון?
זמן ממוצע של ניהול תביעת רשלנות רפואית בלידה או בהיריון, אורך בין שלוש לארבע שנים. למרבה הצער, אכן מדובר בזמן רב והוא תוצר של העומס הרב המוטל על בתי המשפט ושל העובדה שלרוב מדובר בתביעות מורכבות הן ברמה המשפטית והן ברמה הרפואית ולרוב הם גם כרוכים בפיצוי כספי גדול.
עם זאת יש לדעת, כי לעיתים תביעות ברשלנות רפואית בלידה או בהיריון מסתיימות בשלבים מוקדמים לפסק דין ואז גם יתקצר זמן ניהול התביעה.
את שכר הטרחה גובה משרדנו, על בסיס אחוזים מהסכום בו יזכה הלקוח, בסיומה של התביעה,
וזאת גם אם התביעה תדרוש מן המשרד עבודה מאומצת ממושכת ורבה, לרבות הופעות רבות בבתי המשפט. המשרד פועל באופן האמור, על מנת לסייע ולהקל על הלקוחות בפן הכלכלי ומביאה לכך שלמשרד וללקוח יש אינטרס משותף – לזכות בסכום גבוה ככל שניתן.
לרוב קיימת ליולדת או לבני משפחתה הרגשה כי "משהו לא היה בסדר התנהלות של הצוות הרפואי בלידה" ולכן נגרם נזק ליולדת או לילוד. הרגשה זו לעיתים נכונה. על כן במקרה מעין זה מומלץ לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואית בלידה. עם כל פניה יש לבחון את התיעוד הרפואי, ובמידה ואומנם יעלה חשד כי אירעה רשלנות רפואית בלידה, אשר גרמה לנזק ליולדת או לילוד, יש לבחון את הדברים באמצעות מומחה רפואי, אשר יבדוק את אופן ניהול הלידה ע"י הצוות הרפואי. באם המומחה יסבור, כי אכן בוצעה רשלנות רפואית בלידה אשר גרמה לנזק, תתאפשר הגשת תביעה כנגד בית החולים.
במקרים קשים של רשלנות רפואית בלידה עולה השאלה: כיצד יש לפעול הלכה למעשה, בעודנו בביה"ח? אנו ננסה לסייע למי שנפגע מרשלנות רפואית במהלך הלידה באמצעות מספר עצות בסיסיות:
יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה, מהר ככל הניתן.
רצוי לתעד את כל שאירע קרוב ככל הניתן למועד האירוע ועוד בזמן שהזיכרון טרי.
עדיף שלא להתלונן בביה"ח אודות הרשלנות הרפואית שאירעה בלידה, על מנת שבית החולים לא יכין עצמו לקראת תביעה.
יש לשמור כל תיעוד רפואי הקשור בהריון.
יש לשמור כל תיעוד רפואי הקשור בלידה.
יש לשמור כל תיעוד רפואי הקשור לטיפולים המאוחרים הנעשים בגין הרשלנות הרפואית בלידה.
יש לשמור כל קבלה הקשורה להוצאות שהוצאו עקב הרשלנות הרפואית בלידה (לרבות קבלות בגין טיפולים רפואיים, תרופות, נסיעות לטיפולים וכדומה).
כולנו תקווה כי לא תזדקקו לשירותינו בגין רשלנות רפואית בלידה, אך באם זו התרחשה בכל זאת, אזי אנו נמליץ לפנות למשרדנו המתמחה בניהול תביעות של רשלנות רפואית בלידה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי אשר יסייע לכם בכל הקשור לנושא זה.
שיתוק מוחין כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה:
שאלה:
בלידה של בני השני, הופיעה תחילת הפרדות שליה, והעובר נכנס למצוקה. לאחר לידה טראומטית, נולד בני עם בעיות קשות, המוגדרות על ידי הרופאים כשיתוק מוחין. יש לי הרגשה שאם הצוות הרפואי היה מחליט על ניתוח קיסרי מיידי כאשר הופיעה תחילת היפרדות השליה התוצאה הקשה של מצבו של בני הייתה נמנעת. האם ניתן להוכיח זאת ולהגיש תביעה לבית המשפט?
תשובה:
כדי לוודא שהמצב, המוגדר כשיתוק מוחין, נגרם בלידה, יש לבחון את כל מהלך ההריון, על מנת לוודא שאכן היה תקין, וכן לבדוק את אופן ניהול הלידה. את זאת יש לעשות באמצעות איסוף התיקים הרפואיים הרלוונטיים, והתייעצות עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה, אשר יחווה דעתו האם נראה כי ההריון היה תקין, והאם אופן מהלך הלידה וניהולה על ידי הצוות הרפואי היה פגום או רשלני והאם פגמים אלה גרמו לשיתוק המוחין לילד. אם התשובה תהיה חיובית, וניתן יהיה לבסס זאת בחוות דעת רפואית מנומקת, הרי שניתן יהיה להוכיח את טענותייך, ולהגיש בגינן תביעה לבית המשפט בגין רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בלידה – שברים בגולגולת עקב לידת מלקחיים:
שאלה:
שלום רב, עברתי לידת מלקחיים וילדתי תינוק עם שברים בגולגולת. הצוות הרפואי הסביר שדברים כאלה קורים ולא ניתן היה למנוע זאת. רציתי לדעת מה דעתכם?
תשובה:
לידת מלקחיים אינה אמורה להסתיים כשהתינוק סובל משברים בגולגולת.
אחד מהגורמים העיקריים לשברים בגולגולת התינוק במהלך לידת מלקחיים הינו חוסר ניסיון הרופא המיילד. מומלץ לך לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בלידה, על מנת לבחון באם בוצעה רשלנות רפואית ברת תביעה.
רשלנות רפואית בלידה, שגרמה ליולדת לקרעים והדבקויות ברחם:
שאלה:
בשנת 2008 ילדתי את בני הבכור בבי"ח. הלידה ארכה 21 שעות(!) ולמרות שביקשתי ניתוח קיסרי שוב ושוב כי היו לי כאבים בלתי נסבלים והרגשתי שאני נקרעת מבפנים, הרופאים פשוט סרבו לנתח אותי. לאחר לידת בני התברר כי יש לי קרעים ברחם והכניסו אותי לניתוח דחוף על מנת לתקן הקרעים ולהציל את הרחם. היום יש לי הדבקויות רבות וקיים חשש שלא אוכל להיכנס להריון. האם יש משהו שאוכל לעשות נגד ביה"ח?
תשובה:
על פניו נראה כי אכן בוצעה בך רשלנות רפואית ואם כך פני הדברים, תוכלי להגיש תביעה כנגד ביה"ח בבית המשפט. אך על מנת לבדוק באם אכן בוצעה בך רשלנות רפואית, יש לאסוף את התיעוד הרפואי מביה"ח, להעבירו למומחה רפואי בתחום הגניקולוגי ולאחר שהמומחה יאשר כי הרופאים פעלו באופן שגוי, אשר גרם לך לקרעים ברחם ולקשיים בכניסה להריון, תוכלי להגיש תביעה בבית המשפט.
פרע כתף כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה:
שאלה:
לפני שלוש שנים ילדתי את בתי השביעית (אנו אנשים דתיים). בהערכת המשקל האחרונה שבוצעה לי לפני הלידה, העריך הרופא כי בתי שוקלת 3.8 ק"ג ,למרות שמסרתי לו שבלידות הקודמות נולדו לי תינוקות גדולים במשקלים של מעל ארבעה קילו. הלידה הייתה קשה מאוד, ביתי נתקעה בתעלה וכדי להוציאה הרופא משך אותה וגרם לה לשיתוק בכתף וביד. לדעתי כל זה קרה היות והרופא טעה בהערכת המשקל של ביתי שנולדה במשקל של 4.2 ק"ג. האם אני יכולה לקבל פיצוי מהרופא?
תשובה: ישנם מספר גורמי סיכון להתרחשות "פרע כתף". במקרה שלך התקיימו שני גורמים: וולדנות (כלומר לידת מספר רב של ילדים) ולידת עוברים בעלי משקל גבוה. על הרופא אשר ביצע את הערכת המשקל והרופא שפיקח על הלידה, חלה חובה לקחת בחשבון את העובדות האמורות, ולתת להן משקל רב בניהול הלידה. עם זאת על מנת לבחון באם ניתן להגיש תביעה, מומלץ לך לפנות לייעוץ אצל עורך-דין המומחה בתחום רשלנות רפואית בלידה.
רשלנות רפואית בלידה – שארית שליה ברחם:
שאלה:
ילדתי בשנה שעברה, והלידה הייתה תקינה. אבל לאחר הלידה הופיע לי דימום חזק, עד כדי כך שהיו צריכים להכניס אותי לניתוח לבדיקת מקור הדימום, והסתבר כי נותרו שאריות שליה ברחם, שלא הוצאו בתום הלידה. האם מדובר ברשלנות?
תשובה:
על פניו נשמע כי מדובר ברשלנות רפואית, שכן על הצוות הרפואי לוודא בסיום הלידה כי השליה הוצאה בשלמותה. יחד עם זאת, כדי לברר בצורה מעמיקה ומסודרת האם במקרה שלך אירעה רשלנות רפואית, יש צורך לקבל תחילה את התיק הרפואי, המתעד את מהלך הלידה, ולהתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגי, על מנת לבדוק האם לא בוצעה סקירה לבדיקת שלמות השליה בתום הלידה, והאם היה כשל אחר כלשהו, שגרם להיוותרות שאריות השליה ברחם. אם התשובה תהיה חיובית, הרי שמדובר ברשלנות רפואית, ותוכלי להגיש תביעה.
רשלנות רפואית בלידה – אי-אבחון של הריון חוץ רחמי:
שאלה:
לפני מספר חודשים הייתי בהריון. הייתי אצל גניקולוג שאמר שהוא עוד לא רואה שק הריון ושאבוא בעוד כמה ימים. במהלך הימים התחילו כאבים חזקים בבטן התחתונה זעה קרה ודימום קל. נגשתי למיון והתברר כי ההיריון מחוץ לרחם, הכניסו אותי לניתוח חירום, וכרתו לי את החצוצרה. אני בחורה נשואה בת 27 ואין לי עוד ילדים, נאמר לי שתהיה לי בעיה להיכנס להריון ושזה קרה בגלל שהרופא לא איבחן את מיקום ההיריון. מה לעשות?
תשובה:
היריון חוץ רחמי ניתן לאבחון ע"י בדיקת דם ובדיקות אולטראסאונד. בשאלתך לא הבהרת האם ביצעת בדיקות דם, שכאמור יש להן חשיבות עליונה באבחון הריון חוץ רחמי. על כן מומלץ לך לפנות לעורך-דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה, כדי לבחון את המקרה שאירע לך באופן מקצועי יותר.
פגיעה בהתפתחות הילד כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה:
שאלה:
שלום רב, לפני כשלוש שנים ילדתי את בני הבכור. הלידה הייתה קשה וארוכה מאוד. לאחר כ 12 שעות התחילה האטת דופק של העובר, אך למרות שכבר ביקשתי שיעשו לי ניתוח קיסרי, החליט הרופא לתת לי חומר מטשטש והמשיך את הלידה רגיל. לאחר כ 27 שעות נולד בני והוא מתפתח מאוד לאט, אמרו לי שזה בגלל שלא היה לו אוויר בלידה. האם מדובר בהתרשלות של ביה"ח?
תשובה:
בעקרון כאשר מתפתח סיבוך במהלך לידה, כגון האטת דופק עובר מתמשכת, על הצוות הרפואי, המנהל את הלידה, לשקול ביצוע ניתוח קיסרי, על מנת לסיים הלידה עם מינימום נזק לעובר וליולדת. על מנת לבחון באם נעשתה רשלנות רפואית במקרה שלך, יש לאסוף את התיק הרפואי של הלידה ולהעבירו למומחה גניקולוגי, על מנת שיבחן את הדברים. אנו ממליצים לך לפנות לייעוץ משפטי, על מנת לבדוק באם אירעה רשלנות רפואית בלידה, שגרמה נזק לבנך.
רשלנות רפואית בלידה – פגיעה בשלפוחית כתוצאה מניתוח קיסרי:
שאלה:
אשתי ילדה את בני בניתוח קיסרי, ולאחריו התברר ששלפוחית השתן שלה נפגעה קשה והיא נאלצה להישאר בביה"ח זמן רב וגם כיום היא סובלת מאוד. הרופא שעשה לה את הניתוח אמר ש"דברים כאלו קורים במהלך ניתוח קיסרי" ו"אין מה לעשות". רציתי לדעת אם זה נכון?
תשובה:
הסיבוך שאירע לאשתך אומנם הינו סיבוך מוכר, אך אין זה אומר שהרופא שביצע את הניתוח לא התרשל. יש לבדוק את המקרה באופן ספציפי ע"י איסוף התיק הרפואי של אשתך מביה"ח, והעברתו למומחה גניקולוגי ואורולוגי, לאחר שאלו יתנו את חוות דעתם ניתן יהיה לדעת באם אפשר להגיש תביעה בבית משפט. לשם ביצוע הבירור והטיפול המשפטי, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום רשלנות רפואית בלידה.
רשלנות רפואית בלידה – פגיעה בנרתיק וברקטום כתוצאה מלידת ואקום:
שאלה:
כשילדתי את ביתי הבכורה, עשו לי ואקום, שגרם לי לקרעים קשים בצוואר הנרתיק, בנרתיק עצמו וברקטום. סבלתי סבל רב, עד היום (3 שנים לאחר מכן), כמעט ואיני מסוגלת לקיים יחסי מין עם בעלי, ונאמר לי שבעתיד כנראה אזדקק לניתוח קיסרי. בביה"ח אמרו לי שהנרתיק שלי היה נורא דק ועל כן הוא נשאב יחד בואקום. אני מאוד סובלת ורציתי לדעת אם אפשר לעשות משהו.
תשובה:
אחד מן החובות הבסיסיות הקיימות בלידת וואקום היא בדיקה שמכשיר הואקום ממוקם רק על ראש העובר ולא מסביב לראש (על הנרתיק). נראה כי במקרה שלך הדבר לא בוצע. יחד עם זאת יש לבדוק את הדברים באופן מקצועי, ולשם כך יש לקבל את רשומות הלידה, ולהעבירם למומחה גניקולוגי, על מנת שיחווה דעתו, באם הואקום בוצע באופן מקצועי או רשלני. וחשוב לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בלידה.
רשלנות רפואית בלידה כתוצאה מאי-אבחון מום – חסר בגלגל העין:
שאלה:
בשנה שעברה נולד בני כשהוא סובל מחסר בגלגל העין. עשיתי את כל הבדיקות שידעתי עליהן במהלך ההיריון, כולל שתי סקירות ובדיקת אולטראסאונד בשליש השלישי (בדיקת הערכת משקל). עשיתי את כל הבדיקות במסגרת קופ"ח. עם זאת המום שיש לבני לא התגלה. האם לדעתכם הרופא שעשה לי את הבדיקות התרשל?
תשובה:
בעקרון ניתן לאבחן חסר בגלגל העין במסגרת בדיקת אולטראסאונד. כדי לבחון באם הרופא, שביצע בך את בדיקות האולטראסאונד, התרשל יש לקבל את דיסק הבדיקה ולהעבירו למומחה. במידה והמומחה יחשוב כי אכן ניתן היה לאבחן את המום, תוכלי להגיש תביעה כנגד הרופא. מעבר לאמור, היה על הרופא בקופ"ח ליידע אותך כי יש באפשרותך לפנות לבדיקת אולטראסאונד גניקולוגית פרטית – באם הרופא לא עשה כן, הוא יהיה חייב בדין.
רשלנות רפואית בלידה כתוצאה מאי-אבחון מום – גמדות:
שאלה:
ביצעתי בדיקת אולטראסאונד בשבוע 21 (סקירת מערכות מורחבת) במהלכה אמר לי הרופא שהכל בסדר. כאשר נולדה ביתי התברר כי היא גמדה. לא הייתי יולדת את הילדה אילו הייתי יודעת על מצבה. האם אני יכולה לתבוע את הרופא?
תשובה:
עלייך לדעת כי קיימים מומים שניתן לאתרם רק בשבועות המאוחרים – השליש השלישי להריון וגמדות היא אחד מהמומים הללו. עם זאת קיימים סמנים, שלפעמים מעידים על בעייתיות, עוד בשבועות מוקדמים יותר, כגון השבוע בו ביצעת את הסקירה. על מנת לבחון האם היה על הרופא לאבחן את מצב ביתך, יש להעביר את דיסק בדיקת האולטראסאונד למומחה לאולטראסאונד גניקולוגי, אשר יבחן את הדברים. במידה והמומחה יאשר כי היה על הרופא לאבחן או אף לחשוד בבעיה, תתאפשר הגשת תביעה כנגד הרופא.
האם בקבלתנו לחדר לידה בוצעו בדיקות כלשהן?
האם הצוות הרפואי המיילד לקח בחשבון את תוצאות הבדיקות?
האם הצוות הרפואי המיילד לקח בחשבון את הנתונים האישיים (לדוגמא: אגן צר, משקל יתר, לחץ דם גבוה וכדומה)?
האם הרופא המיילד נכח בחדר הלידה כשהתעוררה בעיה?
במידה והתעוררה בעיה: האם הצוות הרפואי הסביר אודות הבעיה?
במידה והתעוררה בעיה: האם הצוות הרפואי הסביר אודות האפשרויות הטיפוליות השונות לסיום הלידה (כגון: לידת וואקום, לידת מלקחיים, או ניתוח קיסרי)?
האם הצוות הרפואי ערך התייעצות בטרם הציג את האופציות הטיפוליות האפשריות?
האם הצוות הרפואי הגיב לבעיה הרפואית שהתגלתה (כגון מצוקה עוברית) בתוך זמן סביר?
זכרו! אדם היודע זכויותיו, יוכל לזכות בהן.
.
אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית ייתכן והתרחשה רשלנות רפואית בלידה, ומומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין מומחה בתחום.
יודגש כי אין באמור לעיל ולהלן, כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לייעוץ ו/או ייצוג משפטי מסוג כלשהו, ואין להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין.
זאת ועוד, לא כל נזק הוא בר פיצוי בבתי המשפט, וקורה לעיתים שבתי המשפט קובעים כי הנזקים שקרו לפלונית הינם תוצר הסיכון ה"מקובל" והידוע במסגרת הטיפול שניתן לה. לרוב קביעה זו תבוא בכפוף לקביעת בית המשפט, כי הרופא המטפל נתן למטופלת את מלוא המידע הדרוש, אודות הטיפול שהייתה אמורה לעבור, והמטופלת שקיבלה המידע המלא, הסכימה לטיפול שגרם לנזק (כמו, למשל, ניתוח קיסרי).
יתרה מכך, לעיתים גם אם מתרחשת רשלנות רפואית, אך ליולדת, או לילוד לא נגרם נזק, לא ניתן יהיה להגיש תביעה בגין הרשלנות בבית המשפט, שכן כשאין נזק אין על מה לפצות…
אם כן, עולה השאלה כיצד נדע שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?
כדי לענות על השאלה, יש לבדוק:
היה ולא אירע נזק, בית המשפט לא יקבע פיצוי; היה ואירע נזק זניח, הפיצוי יהיה זניח אף הוא,
ובמקרה כזה לא ישתלם להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה, שכן עלות הגשת התביעה אינה זולה.
על כן, על מנת להגיש תביעה אשר תהה תביעה ראויה וכדאית מבחינה כלכלית, על הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית להיות נזק שניתן לקבוע נכות קבועה בגינו. נכות קבועה שאירעה בגין רשלנות רפואית בלידה או בהיריון הינה ברת פיצוי ראוי בבית המשפט, לכן רק במקרה כזה ישתלם להגיש תביעה בבית המשפט, ורק במקרה כזה הפיצוי יהיה ראוי, ויוכל לסייע לנפגעים בשיקום ויהווה פיצוי בגין הכאב, הסבל ועוגמת הנפש שהייתה מנת חלקם.
