רשלנות רפואית בניתוח (כירורגיה)

ניתוח הוא פעולה כירורגית, המבוצעת תחת הרדמה – כללית, או מקומית. לפני הניתוח יש צורך בביצוע בדיקות רפואיות שונות כגון בדיקות דם, צילומי רנטגן, צילומי CT וכדומה על מנת לברר באם החולה מתאים לביצוע ניתוח. כמו כן, מבוצעות בדיקות חשובות על מנת אם החולה מתאים להרדמה, שכן, בניגוד לדעה הרווחת, לא כל אדם יכול לעבור ניתוח תחת הרדמה כללית מלאה או חלקית.
כמו כן, בטרם ביצוע הניתוח ולשם מניעת רשלנות רפואית, על הרופא לבצע אבחון מדויק הכולל בדיקות והערכות יסודיות של החולה על מנת להכין תכנית ניתוח מסודרת ומפורטת.

כמו בכל תחום רפואי, קיימת חשיבות רבה למידע שנמסר לחולה בטרם לביצוע הניתוח, על מנת שהחולה יסכים "באמת" ומתוך הבנה "אמיתית" לביצוע הניתוח. בשל כך, על הרופא לערוך שיחה מוקדמת עם החולה, אשר אמורה להיערך מספר ימים לפחות לפני הניתוח. במהלך שיחה זו אמור הרופא להסביר לחולה באופן מעמיק את מצבו הבריאותי לאור תוצאות הבדיקות שבוצעו בטרם הניתוח, את הטיפולים / ניתוחים האפשריים העומדים בפני החולה לרבות הסיכונים והסיכויים הנובעים מהם. עוד, על הרופא להסביר לחולה מהי מטרת הניתוח, אופן ביצועו, הזמן שהניתוח אמור לארוך, הסיכונים הכרוכים בניתוח והסיכויים להצלחתו. על הרופא לאפשר לחולה לשאול את כל שאלותיו וליתן תשובות ברורות אשר יאפשרו לחולה, יחד עם המידע שניתן לו זה מכבר, להחליט החלטה "מושכלת" באם הוא מסכים לעבור את הניתוח.
ההסברים על הניתוח צריכים להינתן על ידי הרופא שבתחום מומחיותו מתבצע הניתוח, אך גם על ידי המרדים שצפוי לבצע את ההרדמה. על המרדים לקבל מהחולה נתונים שונים כגון גובה, משקל, רגישות ידועה לתרופות, תוצאות בדיקות דם, מידע על מחלות קודמות ומידע על נטילת תרופות קבועות וכו', וזאת על מנת להתכונן למינון חומרי ההרדמה הנדרשים. על המרדים להיפגש עם החולה מספר ימים לפני הניתוח כדי לקבל מהחולה את המידע הנדרש ולהסביר לחולה את הסיכונים והסיכויים הטמונים בהליך ההרדמה. בנוסף, על המרדים לפעול בהתאם לפעולה הניתוחית הנדרשת, ובהתאם לה לקבוע את מינון חומרי ההרדמה, אופן ביצוע ההרדמה וכו'.
כדי לעבור ניתוח לא די בקבלת הסברים. על החולה להביע את הסכמתו המפורשת בדרך של חתימה על טופס הסכמה לביצוע ניתוח. את הטופס צריך הרופא ליתן לחולה במעמד שיחת ההסברים אשר אמורה להיערך לפחות מספר ימים לפני הניתוח עצמו. על הרופא להקריא ולהסביר לחולה את הכתוב בטופס ההסכמה לניתוח, ולאפשר לחולה לקחת עימו את טופס ההסכמה לניתוח לביתו, כדי לקרוא אותו בנחת ולא תחת לחץ.
כיום לכל ניתוח אמור להיות טופס הסכמה ספציפי המתאר את הניתוח האמור להיות מבוצע והסיכונים האפשריים בביצועו. טופס ההסכמה מהווה נדבח נוסף בהעברת ההסברים הנדרשים לחולה מעבר להסברים הניתנים לחולה בעל פה.
בית המשפט יראה בחולה כ"מסכים" לעבור את הניתוח רק אם החולה קיבל את ההסברים כאמור לעיל, קרא את טופס ההסכמה לביצוע הניתוח, קיבל תשובות לכל שאלותיו, הבין את משמעות ביצוע הניתוח הסיכונים והסיכויים הנובעים ממנו, הסכים וחתם על טופס ההסכמה לביצוע ניתוח.
אם יסתבר כי הרופא לא נתן את ההסברים באופן המפורט לעיל, והחולה למעשה לא הבין את המשמעות של ביצוע הניתוח בגופו, והחולה נותר עם נזק קבוע ובלתי הפיך עקב רשלנות רפואית שבוצעה במהלך הניתוח, הרי שבית המשפט יקבע בסבירות גבוהה, כי נעשתה רשלנות רפואית – הרופא התרשל במתן ההסברים, החולה לא נתן הסכמה אמיתית (מודעת) לניתוח בגינו והחולה זכאי לפיצוי.
חשוב לזכור כי לא תמיד העובדה שניתוח לא השיג את המטרה המצופה משמעה כי אירעה רשלנות רפואית בניתוח. יחד עם זאת, יתכן מצב בו הרופא נתן את כל ההסברים הנדרשים לקבלת הסכמתו "האמיתית" של החולה ואף מילא את כל התנאים לגבי טופס ההסכמה, באופן המפורט לעיל, אך הניתוח נעשה באופן רשלני תוך ביצוע רשלנות רפואית וכתוצאה מכך נגרם לחולה נזק קבוע ובלתי הפיך יהיה החולה זכאי לפיצוי.
אם הרופא מחליט לבצע הניתוח בשיטה שאינה עדכנית, כלומר, שיטה שלא נהוג עוד להשתמש בה, וכתוצאה מכך נגרם לחולה נזק קבוע ובלתי הפיך הרי שאירעה רשלנות רפואית, ובית המשפט יקבע בסבירות גבוהה כי החולה זכאי לפיצוי.
כך לדוגמא, מטופל נזקק לתיקון פיסורה (סדק) בפי הטבעת, הרופא ביצע את התיקון בשיטת "ניתוח הרחבה" וכתוצאה מכך איבד החולה את השליטה בסוגרים. שיטת "ניתוח ההרחבה" הפכה בשנים האחרונות לבלתי מומלצת עקב הסיכון הגבוה של פגיעה בשליטה בסוגרים ועל כן הוחלפה בשיטה אחרת של "חיתוך צידי".
במקרה זה, יתכן שבית המשפט יקבע, כי נעשתה רשלנות רפואית בניתוח, עקב בחירה שגויה בשיטת הניתוח, היות והרופא עשה שימוש בשיטת ניתוח שהפכה לבלתי מומלצת בשל הסיכון הגבוה לאובדן שליטה על הסוגרים כתוצאה ממנה, ובלבד שקיימת שיטה חדשה יותר אשר הוכחה כמסוכנת פחות.
דוגמא נוספת היא של רופא אשר ביצע ניתוח לטיפול בסינוסים על מנת לנסות ולפתור בעיית נזלת כרונית של המטופל, אך הוא השתמש בשיטה ישנה שלא הייתה מקובלת עוד בזמן ביצוע הניתוח, וכתוצאה מכך פגע ברצפת העצם שליד אחת העיניים של החולה. במקרה זה, יתכן שבית המשפט יקבע, כי נעשתה רשלנות רפואית בניתוח עקב בחירה שגויה בשיטה הניתוחית, היות והרופא עשה שימוש בשיטת ניתוח שלא הייתה מקובלת בזמן ביצועו של הניתוח.
גם כאשר הרופא בוחר בשיטה ניתוחית נכונה ועדכנית, עדיין תיתכן רשלנות רפואית באופן ביצוע הניתוח. הדבר יכול להתבטא, למשל בחיתוך לא נכון שיבצע הרופא במהלך הניתוח, אשר יצריך הרחבת הניתוח שלא נדרשה מראש.
דוגמא נוספת היא אי אבחון בכלי דם מדמם, אשר יוביל לצורך בקבלת מנות דם, או אף בפתיחה חוזרת ומיותרת של האזור המנותח, או אז עלולה להגרם למטופל רשלנות רפואית.
גם מקרה בו נותר ציוד רפואי כלשהו, (כגון פד, צינורית, מחט וכו'), בגוף החולה לאחר הניתוח מהווה רשלנות רפואית.
יש חשיבות גבוהה לכך שהרופא המבצע את הניתוח יהיה בעל המומחיות המתאימה לתחום שבו נדרש הניתוח, וכי יהיה בעל ניסיון מספק לצורך ביצוע סוג הניתוח הנדרש. כך למשל, ניתוח להסרת גידול סרטני מצוואר הרחם דורש מומחיות של אונקו-גניקולוג, כפי שניתוח למתיחת פנים צריך להיעשות על ידי כירורג פלסטי.
להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית – בהכנה לניתוח או בביצועו, אך בטרם לכך, יודגש כי אין באמור לעיל ולהלן, כדי להוות יעוץ ו/או תחליף ליעוץ ו/או ייצוג משפטי מסוג כלשהו, אין להסתמך על האמור ללא קבלת יעוץ משפטי ראוי מעורך דין. כל הפועל באופן כלשהו, בהתאם לאמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד תוך ויתור על כל טענה ו/או תביעה כנגד האתר ו/או משרד קפלן- כספי, עורכי דין.
האם הרופא אשר אמור לבצע את הניתוח נפגש עימנו לשיחה אודות הניתוח לפחות מספר ימים לפני הניתוח?
האם הרופא הסביר לנו אילו טיפולים חילופיים אפשריים ניתן לקבל במקום הניתוח?
האם הרופא הסביר לנו את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בטיפולים החילופיים לניתוח?
האם הרופא הסביר לנו מהי מטרת הניתוח?
האם הרופא הסביר לנו את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בניתוח?
האם הרופא הסביר לנו אודות אופן ביצוע הניתוח והזמן שהוא אמור לארוך?
האם הרופא הסביר לנו אודות שיטות ניתוח אפשריות אחרות, לרבות הסיכונים והסיכויים הנובעים מהם?
האם הרופא ביצע בדיקות על מנת לברר אם אנו כשירים לעבור ניתוח?
האם הרופא נתן לנו הזדמנות לשאול שאלות?
האם הרופא השיב לנו על שאלותינו כראוי ובאופן שנבין את תשובותיו?
האם הרופא נתן לנו טופס הסכמה לביצוע הניתוח?
האם הרופא הסביר לנו את הכתוב בטופס ההסכמה לניתוח?
האם הרופא התיר לנו לקחת את טופס ההסכמה לביתנו על מנת שנוכל להתעמק ולהבין את הכתוב בו?
האם הרופא המרדים נפגש עימנו מספר ימים בטרם לביצוע הניתוח?
האם הרופא המרדים קיבל מאיתנו במהלך הפגישה נתונים שונים כגון גובה, משקל, רגישות ידועה לתרופות, תוצאות בדיקות דם וכו'?
האם הרופא המרדים הסביר לנו במהלך הפגישה את הסיכונים והסיכויים הטמונים בהליך ההרדמה?
האם הרופא המרדים, התאים את מינון חומרי ההרדמה לנתונינו האישיים? (כגון משקל, גובה, רגישות לתרופות וכו')
האם הרופא המרדים התאים את מינון חומרי ההרדמה למשך הניתוח המבוצע ולסוגו?
אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית יתכן והתרחשה רשלנות רפואית בטיפול השיניים, ומומלץ לפנות לייעוץ חינם ממשרד קפלן-כספי, עורכי דין.
זכרו! אדם היודע זכויותיו, יוכל לזכות בהן.