רשלנות רפואית-ניתוחי לב וקרדיולוגיה

ל"התקף לב" קיימים סימפטומים "קלאסיים". לרוב הסימפטומים מתבטאים בלחץ בחזה, כובד בחזה, כאב או הרגשת "שריפה" בקדמת בית החזה – באזור לא מוגדר. לעיתים הכאב מקרין ליד שמאל, לכתפיים, ללסת התחתונה או למרכז הגב ויתכנו מקרים בהם יופיעו קוצר נשימה, הזעה קרה, בחילות, הקאות ואף שלשולים. התופעות עלולות להופיע בפתאומיות, או בהדרגה גם כאשר המטופל בריא לחלוטין.

כאשר מתעורר חשד ל"התקף לב" – לב העניין, (תרתי משמע) – הוא מהירות האבחון ומתן טיפול.
בעת הופעת הסימפטומים של "התקף לב", יש להגיע למיון במהירות האפשרית, כיוון שמדובר בזמן קריטי, אשר יכול להציל את חיי המטופל. על כן, זמן זה – בו יעילות התרופות היא מקסימאלית – מכונה "שעת הזהב".
במידה ונעשתה פניה לרופא משפחה, או לכל גורם רפואי אחר כגון מוקד חירום של קופת חולים, על הגורם המטפל לכל הפחות לחשוד כי לחולה יש "התקף לב", לתת את הטיפול הראשוני ולהזעיק אמבולנס במהירות האפשרית. במידה שהגורם הרפואי פעל אחרת והחולה ניזוק, הגורם הרפואי עלול להימצא אחראי ברשלנות רפואית והחולה יהיה זכאי לפיצוי.
גם כאשר החולה פונה לחדר מיון של בית חולים, על הצוות הרפואי, לכל הפחות לחשוד, כי מדובר ב"התקף לב" ואז לדאוג שהחולה יקבל טיפול מיידי. במידה וצוות בית החולים לא חשד, כי מדובר ב"התקף לב", או חשד כי מדובר ב"התקף לב" אך לא העניק לחולה טיפול מיידי, עלול להיגרם לחולה נזק בלתי הפיך. במקרה כזה צוות בית החולים עלול להימצא אחראי ברשלנות רפואית והחולה יהיה זכאי לפיצוי.
להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלול להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית –בטיפול הקרדיולוגי (לבבי) המיידי, אך בטרם לכך, יודגש כי אין באמור לעיל ולהלן, כדי להוות יעוץ ו/או תחליף לייעוץ ו/או ייצוג משפטי מסוג כלשהו, אין להסתמך על האמור ללא קבלת יעוץ משפטי ראוי מעורך דין. כל הפועל באופן כלשהו, בהתאם לאמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד תוך ויתור על כל טענה ו/או תביעה כנגד האתר ו/או משרד קפלן- כספי, עורכי דין.
האם רופא המשפחה, או הגורם אליו נעשתה הפניה הראשונית חשד ב"התקף לב"?
האם רופא המשפחה, או הגורם אליו נעשתה הפניה הראשונית נתן טיפול ראשוני מתאים?
האם רופא המשפחה, או הגורם אליו נעשתה הפניה הראשונית נתן טיפול ראשוני במהירות?
האם רופא המשפחה, או הגורם אליו נעשתה הפניה הראשונית הזעיק אמבולנס בדחיפות?
האם האמבולנס הגיע במהירות למקום הקריאה?
האם חלף זמן קצר מרגע רישום המטופל בחדר המיון ועד תחילת הטיפול?
האם הטיפול ניתן במהירות הנדרשת והמתאימה לחריפות ההתקף?
אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית יתכן והתרחשה רשלנות רפואית באבחון והטיפול הקרדיולוגי ומומלץ לפנות לייעוץ חינם ממשרד קפלן-כספי, עורכי דין.
כבכל תחום רפואי, גם בתחום הלבבי על הרופא להכיר את מהלך המחלה, לצפות את הסיבוכים העלולים להתעורר בשלביה השונים ולתת בכל שלב את הטיפול הנכון ביותר. על הרופא לקחת בחשבון את נתוניו הרפואיים של החולה, כך למשל אם לחולה יש היסטוריה רפואית של סוכרת על הרופא לשנות את אופן התייחסותו והטיפול במחלת הלב, שאחרת עלול החולה להיפגע ואז הרופא ימצא, (בסבירות גבוהה), אחראי ברשלנות רפואית.
הדבר נכון גם לנתונים נוספים, כגון גילו של החולה. כלומר על הרופא לקחת בחשבון את גילו של החולה ולהתאים את הטיפול לגיל – שכן אופן הטיפול וסיכויי ההחלמה של אדם קשיש אינם דומים לאופן הטיפול וסיכויי ההחלמה של אדם צעיר. התנהלות שונה של הרופא יכולה להזיק לחולה והרופא עלול להימצא אחראי ברשלנות רפואית.
תהליך ה"חשיבה" המתואר לעיל, מכונה "החשיבה הטיפולית".
"החשיבה הטיפולית" צריכה להתבצע החל משלב כניסת החולה לחדר המיון, דרך הטיפול בבית החולים, טיפולי ההמשך בקופת החולים ולעיתים כל משך חייו של החולה. על הרופא המטפל לאתר את כל הממצאים שעלולים להשפיע על מהלך המחלה. עליו לעשות כן באמצעות בדיקות פיזיות וצפייה בחולה, עליו לשאול את החולה שאלות, לשלוח את החולה לבדיקות הדמיה שונות (כגון אקו לב, צילומי חזה וכדומה) ולטפל בחולה בכל דרך נוספת העומדת לרשותו (כגון צנתור). במידה והרופא פעל אחרת וכתוצאה מכך החולה ניזוק, עלול הרופא להימצא אחראי ברשלנות רפואית.
להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלול להעיד על איבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית –בטיפול הקרדיולוגי (לבבי), אך בטרם לכך, יודגש כי אין באמור לעיל ולהלן, כדי להוות יעוץ ו/או תחליף ליעוץ ו/או ייצוג משפטי מסוג כלשהו, אין להסתמך על האמור ללא קבלת יעוץ משפטי ראוי מעורך דין. כל הפועל באופן כלשהו, בהתאם לאמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד תוך ויתור על כל טענה ו/או תביעה כנגד האתר ו/או משרד קפלן- כספי, עורכי דין.
האם הרופא שאל אודות גילך?
האם הרופא שאל אודות תלונותיך?
האם הרופא שאל אותנו שאלות לגבי מצבך?
האם הרופא שאל אודות ההסטוריה הרפואית המשפחתית שלך?
האם הרופא ביצע בדיקות בסיסיות המתאימות לתלונותיך?
האם הרופא ביצע בדיקת לחץ דם?
האם הרופא ביצע בדיקת דופק?
האם בוצעה בדיקת א.ק.ג.?
האם בוצע צילום חזה?
האם בוצעו בדיקות מעבדה?
האם בוצעו בדיקות הדמיה כלשהן?
האם לאחר הטיפול בבית החולים הופנית להמשך טיפול ומעקב קרדיולוגי בקופת החולים?
אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית יתכן והתרחשה רשלנות רפואית בטיפול הקרדיולוגי, ומומלץ לפנות לייעוץ חינם ממשרד קפלן-כספי, עורכי דין.
על הרופא חלה חובה להסביר לחולה בשפה פשוטה וברורה את האופציות הטיפוליות העומדות בפניו, לרבות הסיכונים והסיכויים שבכל טיפול וטיפול, עליו לאפשר לחולה לשאול שאלות ולהשיב עליהן באופן שהחולה יבין – שאחרת החולה לא יחשב כ"מסכים" לקבלת הטיפול ואם יגרם לו נזק, הרופא עלול להימצא אחראי ברשלנות רפואית.
בנוסף מאחר שידוע לכל, כי מחלות לב עלולות לפרוץ או להחמיר, בין היתר, עקב סגנון חייו של החולה (כמו למשל עישון, תזונה לקויה והשמנת יתר), קיימת חשיבות רבה שהרופא יסביר לחולה בשפה פשוטה, ברורה ומובנת, על החשיבות הגדולה בשינוי סגנון החיים, (כגון להתעמל לאכול אוכל דל שומן, להפסיק לעשן וכו'). על הרופא לאפשר לחולה לשאול שאלות ולוודא שהחולה הבין את ההסברים. אם לחולה נגרם נזק מאחר שהרופא לא נהג כאמור, הרופא עלול להימצא אחראי ברשלנות רפואית.
זכרו! אדם היודע זכויותיו, יוכל לזכות בהן.