רשלנות רפואית-ניתוחים פלסטיים

בשל אופנה חברתית הפך תחום הפלסטיקה בשנים האחרונות למבוקש, תחרותי ורווחי עד מאד. וככזה הוא "מפתה" רופאים רבים לעסוק בו, על אף שאינם מומחים לפלסטיקה, או שאינם בעלי הניסיון, הידע, המיומנות והמקצועיות הנדרשת. הלכה למעשה, רופאים רבים, שלא התמחו בתחום הכירורגיה הפלסטית החלו לעסוק בו. בעקבות זאת מתרחשים אירועי רשלנות רפואית רבים מהם נפגעים מטופלים רבים.
על כן, לשם מניעת רשלנות רפואית, בטרם ניבחר את הרופא אשר יבצע את הטיפול / הניתוח הפלסטי בגופנו, חשוב לוודא כי מדובר ברופא בעל מומחיות בכירורגיה פלסטית ומומלץ גם לברר אם הוא חבר ב"איגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית". כמו כן חשוב לוודא, כי לאותו מומחה בכירורגיה פלסטית יש ניסיון בטיפול / הניתוח הספציפי, אותו אנו מבקשים לעבור.
כך למשל אם למומחה אליו פנינו יש ניסיון רב בביצוע ניתוחי אף, לא בהכרח כי הוא מנוסה גם בטיפולי שאיבת שומן…וכאמור לניסיון יש חשיבות עליונה בהצלחת הטיפול / הניתוח הפלסטי ומניעת רשלנות רפואית.
זאת ועוד, קיימת חשיבות רבה לקבלת המלצות ממטופלים, אותם אנו מכירים באופן כלשהו – המדובר בהמלצות רציניות – אודות הרופא אשר יבצע בנו את הטיפול / הניתוח הפלסטי. שכן מטופלים, אשר טופלו זה מכבר, יוכלו לספר לנו באופן אובייקטיבי על מיומנות הרופא, הצלחותיו ואופן התנהגותו לפני ואחרי הטיפול / הניתוח הפלסטי.
כאן המקום להדגיש כי רופאים רבים מציגים במרפאתם "אלבומי הצלחות" של ניתוחים. חשוב להישמר מכך ולא ליתן לאלבומים אלו להותיר עלינו רושם, שכן אף רופא לא יצרף לאלבומים אלו כשלונותיו ולבטח לא את האירועים בהם נעשתה רשלנות רפואית.

לרוב מטופלים המבקשים לעבור ניתוח פלסטי, בשל חוסר שביעות רצון מאיבר כלשהו בגופם, מגיעים עם צפייה/פנטזיה, באשר למראה האיבר לאחר הניתוח. לעיתים מטופלים אף מרחיקים לכת ומגיעים לרופא עם תמונה של ידוען כלשהו ומבקשים מהרופא לעצב את האיבר המנותח כך שיראה כמו זה של הידוען.
על כן קיימת חשיבות עליונה שהרופא המנתח ישוחח עם המטופל כבר במועד פגישתם הראשונה, זמן מספיק לפני ביצוע הטיפול / הניתוח הפלסטי ולכל הפחות מספר ימים בטרם לניתוח ויבהיר למטופל באופן שאינו משתמע לשתי פנים מהן התוצאות אותן ניתן להשיג. על הרופא לבצע "תיאום ציפיות" עם המטופל כך שהמטופל יבין מפורשות, מה הטיפול / הניתוח הפלסטי צפוי לשנות, שאחרת הרופא עלול להמצא אחראי לרשלנות רפואית.
כמו כן, בשיחה זו על הרופא להבהיר ולהסביר באופן ברור את הסיכונים העלולים לנבוע הן כתוצאה מטיפול / ניתוח "רגיל", (כגון זיהום, דימום, שטפי דם, היפתחות תפרים וכדומה) והן כתוצאה מטיפול / ניתוח פלסטי.
לאמור, על הרופא להסביר למטופל, בין היתר, כי הטיפול / הניתוח הפלסטי עלול שלא להצליח וכי האיבר עלול להיוותר, או להשתנות באופן שלא ימצא חן בעיני המטופל. לצורך כך קיימים מקרים בהם על הרופא להראות למטופל תמונות אשר ימחישו כיצד עשוי האיבר להראות לאחר הניתוח ובמקרה של כישלון הניתוח.
על הרופא להסביר ולהבהיר למטופל בין היתר, כי עקב הטיפול / הניתוח הפלסטי עלולות להיווצר צלקות בכלל וצלקות "קלואידיות" בפרט, (כלומר צלקות רחבות, בולטות ומורמות מעל פני השטח), כמו כן ייתכן והתחושה באיבר המנותח תופחת, או תאבד לחלוטין. וייתכן כי תופיע חוסר סימטריות – למשל במקרה של ניתוח אוזניים, אף, או עפעפיים.
על הרופא להסביר ולהבהיר למטופל, את שיטות הניתוח האפשריות העומדות בפניו, לרבות המחשה בדרך של שירטוט על נייר, או על גוף המטופל. אפשר גם המחשה באמצעות תמונה, "דגם מפוסל", או המחשת מחשב.
על הרופא להסביר ולהבהיר למטופל את הסיכונים והסיכויים הנובעים מכל שיטת ניתוח. במקרים רלוונטיים על הרופא להראות למטופל את השתל עצמו. כך למשל במקרה של הגדלת חזה, על הרופא להראות למטופלת את סוגי השתלים הקיימים ואף לתת למטופלת לחוש את השתלים בידיה.
הרופא המנתח חייב לתת למטופל הזדמנות לשאול את כול שאלותיו ולהשיב עליהן באופן ברור ובדרך שהמטופל יבין, לאמור לא בשפה רפואית גבוהה ובלתי מובנת. על הרופא גם לוודא כי המטופל הבין את הסבריו לרבות תשובותיו על שאלות המטופל.

מעבר להסברים אותם על הרופא לתת בעל-פה, חובה על הרופא ליתן למטופל "טופס הסכמה לניתוח" המתייחס באופן ספציפי לניתוח אותו אמור המטופל לעבור, לסיכונים ולסיכויים שיש בניתוח. על הרופא לתת את הטופס למטופל זמן מספק, (מספר ימים לכל הפחות), בטרם לניתוח להקריא ולהסביר למטופל את הכתוב בטופס ולאפשר למטופל לקחת את הטופס עימו לביתו, על מנת לקרוא הטופס בנחת.
יובהר, כי במידה והמטופל לא קיבל מהרופא את ההסברים באופן המפורט, הרי שאז הסכמת המטופל לביצוע הטיפול / הניתוח הפלסטי לא תחשב כהסכמה "אמיתית" – הסכמה מדעת. ובמידה ולמטופל נגרם נזק קבוע ובלתי הפיך, בית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי הרופא התרשל במתן ההסברים וביצע רשלנות רפואית במטופל, שאז המטופל יהיה זכאי לפיצוי.
במידה והמטופל הסכים לטיפול / לניתוח הפלסטי (לאחר שקיבל את ההסברים כפי שמפורט לעיל), על הרופא לדאוג כי המטופל יחתום בפניו על טופס ההסכמה לניתוח וזאת כמובן בטרם לתחילת הטיפול ובטרם לקבלת חומרי טשטוש או הרדמה.

כמו בכל טיפול / ניתוח, גם בתחום הפלסטי על הרופא לבחור בשיטה העדכנית ובעלת הסיכונים הפחותים ביותר, כמו גם עליו לבחור בשיטה המתאימה ביותר לנתוני המטופל, שאחרת הרופא עלול להמצא אחראי בביצוע רשלנות רפואית. זאת מאחר שבכל שיטת טיפול / ניתוח קיימים סיכונים וסיבוכים אפשריים ועל כן על הרופא לשתף את המטופל בבחירת שיטת הניתוח, תוך פריסת מלוא המידע הנדרש בפני המטופל.
אם נבחרה ע"י הרופא שיטת טיפול / ניתוח שאינה עדכנית, כגון שיטה לביצוע ניתוח הגדלת חזה המותירה צלקת אחת ארוכה "מבית שחי, לבית שחי" – בעוד שקיימת שיטה מקובלת ועדכנית המותירה צלקות זעירות מתחת לכל שד, הרי שאז בית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה), כי בוצעה רשלנות רפואית – הרופא התרשל בבחירת שיטת הטיפול / ניתוח והמטופל זכאי לפיצוי.
כאשר רופא ממליץ על שיטת טיפול / ניתוח מסוימת רצוי לקבל חוות דעת רפואית נוספת על מנת לוודא כי המדובר בשיטה קיימת ומקובלת ברפואה. כך למשל, רופא המציע הגדלת חזה באמצעות שאיבת שומן מהירכיים והעברתו לחזה או הקטנת חזה באמצעות שיטת עיסוי מיוחדת – הרי שהוא מציע למטופל שיטה לא מקובלת בעליל ובית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי הרופא התרשל בבחירת שיטת הטיפול / הניתוח והמטופל זכאי לפיצוי.

תכנון הטיפול / ניתוח בתחום הרפואה הפלסטית, הינו חלק חשוב המהווה בסיס לאופן ביצועו. כך למשל, בעת ביצוע ניתוח להרמת עפעפיים על הרופא להקפיד שלא לבצע חיתוך יתר על מנת שלא לגרום למצב שבו העין תישאר פתוחה (ללא יכולת סגירת העפעף לגמרי), שאחרת בית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה), כי בוצעה רשלנות רפואית – הרופא התרשל באופן ביצוע הניתוח והמטופל זכאי לפיצוי.
כך יקרה גם במקרה בו בעת ביצוע ניתוח למתיחת פנים, הרופא לא הקפיד על אופן ביצוע הניתוח, ביצע חיתוך יתר של העור וכתוצאה מכך גרם למצב בו הגבות התקבעו במיקום גבוה מידי – או אז בית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה), כי בוצעה רשלנות רפואית – הרופא התרשל באופן ביצוע הניתוח והמטופל זכאי לפיצוי.

על בחירת הטיפול / ניתוח להיות מתאימה לנתוני החולה. כך למשל, במקרה של ניתוח להגדלת חזה, על הרופא להציע למטופלת שתלים המתאימים לגודל גופה ורוחב כתפיה על מנת שהחזה המוגדל לא יגרום למטופלת לבעיות רפואיות בגב ובחגורת הכתפיים, שאחרת בית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי בוצעה רשלנות רפואית – הרופא התרשל באופן תכנון וביצוע הניתוח והמטופלת זכאית לפיצוי.
כדאי לוודא כי הרופא הוא זה שיבצע את הטיפול / הניתוח הפלסטי. אם הרופא ייתן לאחות (מיומנת ככל שתהיה) לבצע השתלת שיער, הרי שבית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי הן האחות והן הרופא ביצעו רשלנות רפואית וכי המטופל זכאי לפיצוי.

יודגש, כי גם במידה והטיפול / הניתוח הפלסטי דורש התערבות רופא מרדים, אזי גם על הרופא המרדים לפגוש את המטופל זמן מספק (מספר ימים לפחות), בטרם לטיפול / הניתוח, על מנת לקבל מהמטופל את כל המידע הדרוש לשם ביצוע הטשטוש, או ההרדמה, לרבות מידע אודות עברו הרפואי של המטופל, בדיקות דמו של המטופל באם המטופל נוהג ליטול תרופות באופן קבוע וכדומה. בפגישה זו על הרופא המרדים להסביר למטופל אודות סוג ההרדמה שתבוצע, (טשטוש / הרדמה חלקית / הרדמה מקומית / הרדמה מלאה וכדומה), על הרופא להסביר למטופל את הסיכונים והסיכויים הנובעים מההרדמה לה יזקק במהלך הטיפול / הניתוח הפלסטי, לאפשר למטופל לשאול שאלות ולהשיב עליהן כדבעי. במידה והרופא המרדים לא ינהג כאמור, והמטופל יינזק בנזק קבוע ובלתי הפיך עקב ההרדמה, ייתכן והרופא ימצא אחראי בביצוע רשלנות רפואית והמטופל יהיה זכאי לפיצוי.

הטיפול הרפואי לא מסתיים בביצוע טיפול / ניתוח פלסטי, וישנה חשיבות רבה למעקב רפואי של הרופא המנתח בעצמו, לאחר הטיפול / הניתוח הפלסטי. לאמור, על המטופל להגיע לבדיקות מעקב אצל הרופא המנתח ועל הרופא המנתח לבדוק את מהלך ההחלמה, אופן ריפוי הצלקות והצלחת הניתוח. יודגש, כי במידה והרופא המטפל לא ביצע מעקב רפואי ראוי אחר החלמת המטופל ולמטופל נגרם נזק בשל כך (למשל, מטופל אשר הפצע הניתוחי הזדהם והרופא המטפל לא התייחס לתלונותיו) הרי שבית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי בוצעה רשלנות רפואית על ידי הרופא והמטופל זכאי לפיצוי.

כאשר תוצאת הטיפול / הניתוח לא טובה, ייתכן שהרופא המנתח יציע למטופל טיפול / ניתוח מתקן. העובדה כי הוצע למטופל טיפול / ניתוח מתקן אינה בהכרח הוכחה לכך שבוצעה רשלנות רפואית במטופל, אך במקרה כזה, מומלץ להתייעץ עם משרד קפלן-כספי, אשר יבחן את התיעוד הרפואי וינחה כיצד לפעול כדי לקבל את הפיצוי לו אתה ראוי.

להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון רשלני, או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית – בטיפול או בניתוח פלסטי, אך בטרם לכך, יודגש כי אין באמור לעיל ולהלן, כדי להוות יעוץ ו/או תחליף ליעוץ ו/או ייצוג משפטי מסוג כלשהו, אין להסתמך על האמור ללא קבלת יעוץ משפטי ראוי מעורך דין. כל הפועל באופן כלשהו, בהתאם לאמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד תוך ויתור על כל טענה ו/או תביעה כנגד האתר ו/או משרד קפלן- כספי, עורכי דין.
האם הרופא מתמחה בתחום הכירורגיה הפלסטית?
האם הרופא חבר ב"איגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית"?
האם לרופא יש ניסיון, ידע, מיומנות ומקצועיות לביצוע הטיפול או הניתוח הספציפי אותו אנו מבקשים לעבור?
האם הרופא שוחח עימנו זמן מספיק לפני ביצוע הטיפול או הניתוח הפלסטי (לכל הפחות מספר ימים) ?
האם הרופא הבהיר לנו באופן שאינו משתמע לשתי פנים את תוצאות הטיפול / הניתוח הפלסטי אותם ניתן להשיג (האם בוצע תיאום ציפיות)?
האם הרופא הבהיר לנו בשיחה את הסיכונים העלולים לנבוע כתוצאה מהטיפול או הניתוח הפלסטי ?
האם הרופא הסביר לנו בשיחה אודות שיטות הניתוח האפשריות העומדות בפנינו לרבות הסיכונים והסיכויים של כל אחת מהן?
האם בשיחה שבטרם הטיפול / הניתוח נתן לנו הרופא הזדמנות לשאול את כל שאלותינו והשיב עליהן באופן ברור?
האם הרופא נתן לנו טופס הסכמה לטיפול / לניתוח המתייחס באופן ספציפי לניתוח אותו אנו אמורים לעבור?
האם הרופא הסביר לנו את הכתוב בטופס ההסכמה לטיפול / לניתוח?
האם הרופא איפשר לנו לקחת את טופס ההסכמה לטיפול / לניתוח לביתנו זמן מספק (לפחות מספר ימים) בטרם לטיפול / לניתוח?
האם הרופא הציע לנו את שיטת טיפול / ניתוח עדכנית, מקובלת ברפואה ובעלת הסיכונים הפחותים ביותר?
האם הרופא המנתח הציע לנו את שיטת הטיפול / הניתוח המתאימה לנתונינו?
האם הרופא ביצע תכנון נכון של שלבי הטיפול / הניתוח הפלסטי?
האם הרופא הוא שביצע את הטיפול / הניתוח הפלסטי בעצמו?
האם בוצע לנו מעקב על ידי הרופא המנתח לאחר הטיפול / הניתוח הפלסטי?
במידה והטיפול או הניתוח הפלסטי דורשים ביצוע הרדמה מכל סוג –
האם הופנינו לביצוע בדיקות רפואית (בדיקות דם, משקל וכו') בטרם בוצע הניתוח?
האם נפגשנו עם רופא מרדים זמן מספק (לפחות מספר ימים) לפני ביצוע הטיפול / הניתוח הפלסטי?
האם הרופא המרדים הסביר לנו אודות ההרדמה?
האם הרופא המרדים הסביר לנו אודות הסיכונים והסיכויים שבהרדמה?
האם הרופא המרדים שאל אותנו שאלות אודות עברנו הרפואי?
האם הרופא המרדים עיין ובחן את תוצאות הבדיקות הרפואיות שנערכו לנו?
אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית יתכן והתרחשה רשלנות רפואית בטיפול / בניתוח הפלסטי, ומומלץ לפנות לייעוץ חינם ממשרד קפלן-כספי, עורכי דין.
זכרו! אדם היודע זכויותיו, יוכל לזכות בהן.