רשלנות רפואית של רופאי משפחה

לרוב, כאשר אנו חשים ברע הרופא הראשון אליו אנו פונים הוא רופא המשפחה. רופא המשפחה הוא "התחנה הראשונה" בפניו אנו פורשים את תלונותינו, ועליו מוטלת החובה לבחון את מכלול התלונות שהעלינו, על מנת להחליט האם די בטיפול שעליו הוא עצמו ייתן או שיש להפנותינו לרופא מומחה.
מכאן, קיימת חשיבות עצומה למפגש עם רופא המשפחה, לשאלות אותן יציג לנו רופא המשפחה, לבדיקות אליהן יפנה אותנו ולאבחנה שיבצע.
בעוד שבעבר תחום רפואת המשפחה לא נחשב כתחום המועד לרשלנות רפואית, וכמעט שלא הוגשו תביעות בגין רשלנות רפואית כנגד רופאי משפחה, הרי שכיום חשיבותו של תחום רפואה זה ידועה וברורה והסיבה העיקרית לכך היא העובדה שטעות של רופא המשפחה עלולה להיות קריטית לאבחון המחלה והמשך הטיפול בה.

רופא המשפחה חייב להיות מעודכן בתחומי רפואה רבים. לא מדובר ברמת ידיעה כללית שנותרה לו מתקופת לימודי הרפואה, אלא חובה על רופא המשפחה להתעדכן באופן שוטף וקבוע בחידושים שברפואה, לרבות מאמרים, מחקרים, תרופות, סימפטומים למחלות וכדומה.
המקור לחובת העדכון החמורה החלה על רופא המשפחה ברור, שכן כאמור רופא המשפחה הוא הרופא הראשון אשר נותן אבחנה – קריאת כיוון – למצבנו הרפואי. טעות באבחנה של רופא המשפחה עלולה להתחיל "שרשרת טעויות" של יתר הגורמים הרפואיים המטפלים, להסיט אותם מהאבחנה הנכונה ולגרום להם לטפל בנו בהתאם לאבחנה המוטעית של רופא המשפחה.
התעדכנות שוטפת, רציפה ורצינית של רופא המשפחה צריכה להוביל את רופא המשפחה לשאול אותנו את "השאלות הנכונות" בעת פגישתנו עימו. כמו כן, התעדכנות מעין זו צריכה להביא את רופא המשפחה "לחשוב" על מגוון מחלות ותסמינים המתאימים לאו-דווקא למחלות השכיחות. הדבר תקף גם לבדיקות והטיפולים הקיימים, אליהם יפנה רופא המשפחה – לאמור על רופא המשפחה להיות מעודכן בסוגי הבדיקות הקיימות, מה הן בודקות, אילו הבחנות ואיבחונים אפשר לקבל באמצעות הבדיקות וכדומה. חובה זו רלבנטית גם לטיפולים.
דוגמא לכך, הוא מקרה בו אישה מתלוננת בפני רופא המשפחה על עייפות, השמנה והזעה. על רופא המשפחה להפנות את האישה, בין היתר, לביצוע בדיקות דם. אם בדיקת דם רגילה תימצא תקינה אך האישה תוסיף להתלונן על התופעות הנ"ל, הדבר עלול להוות אינדיקציה, בין היתר, (ובכפוף ליתר הנתונים של האישה, כגון גיל, היסטוריה רפואית, היסטוריה גנטיקה וכו'), על תת-פעילות של בלוטת התריס, וזו אבחנה שעליה צריך רופא המשפחה לחשוב ובהתאם להפנות את האישה לבדיקות ספציפיות לתפקוד בלוטת התריס.
אם רופא המשפחה לא "יחשוב" לכיוון של בעיה רפואית בבלוטת התריס, הדבר עלול להוביל לפספוס באבחנה הנכונה בהמשך, וכתוצאה מכך לדחיית המועד של קבלת טיפול נכון למחלת האישה. דחיית מועד קבלת טיפול נכון למחלת האישה עלולה כמובן להחמיר את מצבה ולגרום לסיבוכים מיותרים מהם ניתן היה להימנע.
עוד דוגמא, תהא מקרה של חולה צעיר בשנות העשרים לחייו המגיע לרופא המשפחה עם תלונה על קוצר נשימה במאמץ. רופא המשפחה משלח אותו לבצע אימוני ספורט (מאחר וסבר כי מדובר בבעיה הנובעת מהעדר כושר גופני) וזאת מבלי לבצע את הבדיקות הדרושות, או מבלי "לחשוב" על גורמים נוספים למצב זה. באבחנה זו דבק רופא המשפחה גם כאשר החולה הצעיר שב ומתלונן על קוצר נשימה, המופיע הפעם גם ללא מאמץ. יש לזכור, כי קוצר נשימה יכול להופיע עקב מגוון מחלות, ובהן אסטמה או מחלת ריאות אחרת, התקף חרדה ואף במקרים נדירים לחולה צעיר עלול קוצר נשימה להופיע עקב מחלה לבבית. לכן כאמור, במקרה של תלונות חוזרות ונשנות על רופא המשפחה לחשוב על מחלות שונות, גם אם הן פחות שכיחות או אף נדירות, כגון מחלות לבביות אצל מטופלים צעירים. אם רופא המשפחה לא יעשה כן וכתוצאה מכך לחולה יגרם נזק קבוע ובלתי הפיך הרי שבית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי בוצעה רשלנות רפואית והחולה זכאי לפיצוי.
דוגמא נוספת תהא של רופא משפחה שלא איבחן בזמן חולה הלוקה בדלקת ריאות ולא הפנה את החולה לצילום ריאות. בכך, חשף רופא המשפחה את החולה לסיבוכים קשים של מחלה זו, שיתכן והיו נמנעים לו הייתה מבוצעת אבחנה נכונה ומיידית של המחלה. אם כתוצאה מכך נגרם לחולה נזק קבוע ובלתי הפיך הרי שבית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי בוצעה רשלנות רפואית והחולה זכאי לפיצוי.
חשוב לציין, כי לא די בהפניית החולה לביצוע הבדיקות הנכונות. על רופא המשפחה לדעת לקרוא את תוצאות הבדיקות ולקשר ממצאים "לא טובים" העולים מבדיקות אלה, עם תלונות החולה וסימפטומים אפשריים למחלות שונות.
כך למשל, בדיקת דם המדגימה ערכים גבוהים מהנורמה של כדוריות דם לבנות, בשילוב עם תלונות החולה על עייפות וחולשה, עלולות להצביע על דלקת כלשהי בגוף, אבל גם במקרים נדירים על מחלת דם (לעיתים אף ממארת). על כן, על רופא המשפחה, לדעת לקשר בין ממצאי הבדיקה לסימפטומים עליהם התלונן החולה, שאם לא יעשה כן איבחון המחלה עלול להיות מאוחר, ואף מאוחר מידי… במקרה מעין זה, רופא המשפחה עלול להימצא אחראי ברשלנות רפואית, והחולה יהיה זכאי לפיצוי.
דוגמא נוספת תהא של חולה המתלונן בפני רופא המשפחה על כאבי ראש חזקים חוזרים ונשנים במשך תקופה ארוכה. במקרה כזה על רופא המשפחה להעלות השערות שונות לגבי המקור לכאבים אלה, ולא לפטור את המטופל במתן "אופטלגין נגד מיגרנה". שכן, למרבה הצער גם גידול, או יתר לחץ דם עלולים להיות מקור לכאבי ראש חזקים ומתמשכים ועלולים לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך או אף למוות. לפיכך, אם רופא המשפחה לא יהיה ערני ועדכני ולא יפנה את החולה לבדיקות מתאימות או לבדיקת המומחים הרלבנטיים וכתוצאה מכך מחלת החולה תחמיר, הרי שהוא עלול להימצא אחראי ברשלנות רפואית ובית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה), כי החולה זכאי לפיצוי.
גם במקרה שרופא המשפחה החליט כי מצבו של החולה מצריך הפניה לרופא מומחה קיימת חשיבות רבה לסוג המומחה אליו יפנה רופא המשפחה את החולה. הפניית החולה לרופא מומחה בתחום מומחיות לא מתאים, יגרום בהכרח עיכוב באבחנה נכונה של המחלה ועיכוב במתן טיפול. זאת כאשר ידוע, כי אבחון מהיר של מחלה עשוי להביא למתן טיפול במועד והעלאה משמעותית של סיכויי ההחלמה השלא לומר למנוע מקרה של מוות.
רופא המשפחה חייב להסביר לחולה בשפה ברורה ופשוטה על אילו מחלות "חשב". כמו כן אם רופא המשפחה הורה בעצמו על טיפול, עליו להסביר למטופל אלו טיפולים רפואיים אפשריים למצבו ומהם הסיכויים והסיכונים האפשריים.
היה ורופא המשפחה הפנה את המטופל למומחה ו/או לבדיקות רפואיות נוספות, על הרופא להסביר למטופל מדוע הפנה אותו למומחה ו/או לבדיקות וזאת על מנת להבהיר למטופל בין היתר את חשיבות הפניה למומחה ו/או הבדיקות לשם השלמת הבירור הרפואי.
אם רופא המשפחה לא נהג כאמור ולמטופל נגרם נזק, עלול רופא המשפחה להימצא אחראי ברשלנות רפואית.
להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלול להעיד על איבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית – ע"י רופא המשפחה, אך בטרם לכך, יודגש כי אין באמור לעיל ולהלן, כדי להוות יעוץ ו/או תחליף ליעוץ ו/או ייצוג משפטי מסוג כלשהו, אין להסתמך על האמור ללא קבלת יעוץ משפטי ראוי מעורך דין. כל הפועל באופן כלשהו, בהתאם לאמור, עושה זאת על דעתו ואחריותו בלבד תוך ויתור על כל טענה ו/או תביעה כנגד האתר ו/או משרד קפלן-כספי, עורכי דין.
האם רופא המשפחה "תחקר" אותנו אודות הרגשתנו ומחושינו?
האם רופא המשפחה ביצע בנו את הבדיקות הנדרשות (בדיקות אוזניים, גרון, ריאות, שמיעת הדופק, לחץ דם וכו'?)
האם רופא המשפחה "חשב" על מספר איבחונים אפשריים?
האם רופא המשפחה נתן לנו את התרופות הנכונות?
במידה ששבנו בתלונות חוזרות אל רופא המשפחה – האם רופא המשפחה ניסה לבצע איבחון מחודש של מחלתנו, ע"י העלאת השערה רפואית אחרת לגבי הסיבה למצבנו?
האם רופא המשפחה הפנה אותנו לבדיקות הנכנות בהתאם לאבחנה הרפואית האפשרית ובהתאם לסמפטומים שהעלנו?
האם רופא המשפחה הפנה אותנו למומחה רפואי?
האם המומחה הרפואי אליו הפנה אותנו רופא המשפחה היה בעל המומחיות המתאימה למצבנו?
האם רופא המשפחה העלה אפשרויות איבחון נוספות לסיבה לתלונותינו?
האם רופא המשפחה קישר בין תוצאות הבדיקות שביצענו, לבין התלונות שלנו?
האם רופא המשפחה הסביר לנו על מצבנו?
האם רופא המשפחה הסביר לנו על הטיפולים האפשריים ועל הסיכונים והסיכויים שבכל טיפול?
האם רופא המשפחה הסביר לנו מדוע הפנה אותנו למומחה ו/או לבדיקות רפואיות נוספות?
האם רופא המשפחה הסביר לנו מדוע חשוב להגיע לבדיקת המומחה ו/או לבצע הבדיקות הנוספות?
אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית יתכן והתרחשה רשלנות רפואית ומומלץ לפנות לייעוץ חינם ממשרד קפלן-כספי, עורכי דין.
זכרו! אדם היודע זכויותיו, יוכל לזכות בהן.