רשלנות רפואית בלידה – שארית שליה

רשלנות רפואית בלידה – שארית שליה ברחם.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 165,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1029, ביום 22.7.10.

רשלנות רפואית בלידה - שארית שליה

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

הלידה שלמה השליה לא

כשאביבית, (השם האמיתי שמור במשרדנו), היתה בת 29 היא ילדה את בנה הבכור בלידה רגילה. מהלך הלידה, כמו במרבית הלידות הראשונות, היה לא קל, ערך שעות ארוכות ואף הצריך שימוש במלקחיים.

מיד לאחר הלידה היתה אביבית מותשת מאוד ולאחר מספר דקות נגשה אליה המיילדת והודיעה לה כי היא מוציאה את השליה. המיילדת לחצה על ביטנה של אביבית והשליה נפלטה. או אז גילתה המיילדת שהשליה לא שלמה. המיילדת קראה לרופא, שהגיע אך לא סייע כלל בהוצאת השארית, אלא רק התווכח עם המיילדת ויצא מן החדר. המיילדת ניסתה שוב ללחוץ על ביטנה של אביבית ובאמת והוציאה חלק של השליה אותו ניסתה להתאים לחלק החסר בשליה, כדי לוודא כי הוא החלק החסר ואין עוד כמותו. המיילדת סברה כי השליה עודנה חסרה ועל כן שבה וקראה לרופא, שלא טרח אף לענות לה. בשלב זה לקחה המיילדת את השליה הלכה ולא שבה. לאחריה הגיע רופא שתפר את אביבית, העבירה לחדר התאוששות, משם לחדר יולדות ולאחר כשלושה ימים היא שוחררה מבית החולים, עם הנחיה לפנות לביקורת גניקולוגית – כמקובל, שישה שבועות לאחר הלידה.

בהתאם להנחיה הרפואית, פנתה אביבית לאחר שישה שבועות מהלידה לגניקולוג לשם ביצוע הביקורת. אביבית סיפרה לרופא על הלידה הקשה שעברה והורה לה לנוח, עם זאת לא הבחין בדבר במהלך בדיקתו.

לאחר כמעט ארבעה חודשים ועקב דימומים בלתי פוסקים פנתה אביבית שוב לרופא שהוא שלח אותה לביצוע בדיקת אולטרסאונד גניקולוגית. בבדיקה התברר כי ברחמה של אביבית נותרה שארית שליה. הרופא הבהיר לאביבית כי עליה לעבור גרידה לשם הוצאת שארית השליה, שאחרת רחמה עלול להיפגע וכך גם סיכוייה ללדת בעתיד.

אביבית נבהלה מהמלצת הרופא לעבור גרידה אך נבהלה יותר מהסיכון אותו הבהיר הרופא – פגיעה ברחמה ובסיכוייה העתידיים להרות. על כן נאלצה אביבית לעבור את הגרידה פרוצדורה אותה עוברים בהרדמה מלאה.

אביבית היתה מאוד מתוסכלת ואף כעסה מאוד על אופן התנהלות הצוות הרפואי בבית החולים והחליטה לעשות מעשה ולפנות למשרדנו.

אנו אספנו את התיעוד הרפואי של אביבית על מנת להעבירו למומחה גניקולוגי. המומחה בחן את הדברים ואישר כי אכן אירעה רשלנות רפואית במקרה של אביבית שכן לא יעלה על הדעת כי לאחר לידה תיוותר פיסת שליה בגוף היולדת. לאור האמור ולאחר שהצטיידנו בחוות דעתו הרפואית משפטית, הגשנו תביעה כנגד בית החולים. בתביעה טענו כי היתה זו רשלנות רפואית להותיר פיסת שליה בגופה של אביבית, רשלנות אשר הובילה לסבל בן כארבעה חודשים במהלכם היו לאביבית דימומים בלתי פוסקים אשר השפיעו על בריאותה, אך חמור מכך – הרשלנות אילצה את אביבית לעבור גרידה מיותרת בהרדמה מלאה וכידוע לביצוע גרידות יש סיכונים לכשעצמם (כגון הדבקויות ברחם העלולות לפגוע בסיכויים ללדת).

בית החולים התקשה להתגונן כנגד התביעה מאחר והעובדות היו חד משמעיות, על כן ובמסגרת פשרה שהציע בית המשפט, נסתיימה תביעתה של אביבית בפיצוי על סך כ – 165,000 ₪.

____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית



קראו מאמרים נוספים, בנושא תביעות רשלנות רפואית בלידה.




לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



עד מתי ניתן להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית בלידה?

בתביעות העוסקות בנושא רשלנות רפואית בלידה מדובר במספר תובעים: האב, האם והילד שנולד פגוע. כל אחד מהתובעים עומד בפני עצמו וצריך להוכיח בבית המשפט כי כתוצאה מן הרשלנות הרפואית שאירעה במהלך ההיריון או הלידה נגרם לו עצמו נזק.

כלל הבסיס – שבע שנים להגשת תביעה
הכלל הבסיסי להתיישנות תביעה מצוי בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, הקובע כלהלן:

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: "תקופת ההתיישנות") היא –
(1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים.
(2) …".

מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6 לחוק ההתיישנות).

חריגים והארכת המועד להגשת תביעה

אלא שלכלל זה ישנם חריגים, ויש לבחון כמובן כל מקרה לגופו. להלן נפרט חלק מן החריגים המאפשרים הארכת תקופת שבע השנים לצורך הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית בלידה:

  • הנזק לילוד (קטין) – סעיף 10 לחוק ההתיישנות שכותרתו "קטינות", קובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה. לכן, כאשר מדובר בתביעתו של הילוד, בשל רשלנות רפואית בלידה, למעשה עוסקים אנו בקטין כל זמן שטרם מלאו לו 18 שנים. וכאמור, לגבי קטינים קובע החוק כי ספירת שבע השנים תחל רק עם הגיעם לגיל 18.
    לפיכך, תביעות העוסקות בנזקיהם של הקטינים, שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, תוכלנה להיות מוגשות עד הגיעם לגיל 25.

  • "התיישנות שלא מדעת" ומחסום עשר השנים – סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין מאפשר להתחיל "לספור" את מרוץ הזמן להגשת התביעה בשל רשלנות רפואית בלידה, רק מרגע שנודעו לתובע העובדות המקימות לו את תביעתו, ובלבד שעובדות אלה לא היו ידועות לתובע מסיבות שלא תלויות בו, ושהוא לא יכול היה, בזהירות סבירה, לגלותן קודם לכן. חריג זה מאפשר להאריך את תקופת ההתיישנות ל- 10 שנים מרגע ביצוע העוולה (בענייננו, הולדה בעוולה או רשלנות רפואית בלידה), ובלבד שיסוד הנזק לא התגלה מיד.

  • תביעת ההורים כמטיבים – כאשר מדובר בתביעה בשל רשלנות רפואית בלידה, המשלבת את הנזקים של הילוד הקטין וגם את הוריו, ניתן לראות בחלק מהנזקים של ההורים כנזקים שנגרמו להם בהיותם מטיבים (כלומר, נזקים שנגרמו להורים שעה שפעלו לשיפור מצבו של הקטין הפגוע). לגבי נזקים אלה תקופת ההתיישנות זהה לתקופת ההתיישנות העומדת לקטין עצמו, ועל כן חלק מנזקי ההורים ניתן לתבוע עד הגיע הקטין הפגוע לגיל 25.

זאת ועוד, העובדה שעומדות שנים רבות לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה אינה מצדיקה התמהמהות או שיהוי. כאשר עובר זמן רב ממועד קרות הרשלנות עלול להיגרם נזק לרשומה הרפואית (למשל, שתאבד). אפשרות אחרת היא שבמשך הזמן שבו נמתין עד הגשת התביעה יבוצעו שינויים, תיקונים ו"שיפוצים" בתיק הרפואי, מה שיקשה עד מאד על ניהול התביעה. בשל כך, המלצתנו היא כי כאשר מתעורר בלבכם החשד כי אירעה רשלנות רפואית במהלך ההריון או הלידה תפנו בהקדם לעורך דין, המתמחה בנושא רשלנות רפואית בלידה, על מנת שיבצע עבורכם בירור בשאלת הרשלנות, עוד לפני שיהיה צורך לבצע בירור בשאלת ההתיישנות.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



מה עליך לעשות אם נפגעת מרשלנות רפואית בלידה?

במהלך ההיריון איננו חושבים כי חלילה עלולה השמחה הגדולה להיפגע במהלך הלידה, ולבטח שאיננו לוקחים בחשבון מצב של רשלנות רפואית בלידה. למרבה הצער, לעיתים מתרחשים מקרים קשים בהם נפגעת האם, או נפגע הילוד עקב התנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי במהלך הלידה. כיצד נדע האם אכן הפגיעה הקשה שאירעה, התרחשה עקב רשלנות רפואית בלידה? שהרי לידה הינה תהליך קשה ולעיתים מסובך, ועל כן גם כאשר מתרחשים נזקים קשים במהלך הלידה אין פירוש הדבר כי התרחשה רשלנות רפואית בלידה. אם כן, כיצד נדע אם אומנם התרחשה רשלנות רפואית בלידה? ומה לעשות אם חושבים שהייתה רשלנות רפואית בלידה?

לרוב קיימת ליולדת או לבני משפחתה הרגשה כי "משהו לא היה בסדר התנהלות של הצוות הרפואי בלידה" ולכן נגרם נזק ליולדת או לילוד. הרגשה זו לעיתים נכונה. על כן במקרה מעין זה מומלץ לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בניהול תביעות רשלנות רפואית בלידה. עם כל פניה יש לבחון את התיעוד הרפואי, ובמידה ואומנם יעלה חשד כי אירעה רשלנות רפואית בלידה, אשר גרמה לנזק ליולדת או לילוד, יש לבחון את הדברים באמצעות מומחה רפואי, אשר יבדוק את אופן ניהול הלידה ע"י הצוות הרפואי. באם המומחה יסבור, כי אכן בוצעה רשלנות רפואית בלידה אשר גרמה לנזק, תתאפשר הגשת תביעה כנגד בית החולים.

במקרים קשים של רשלנות רפואית בלידה עולה השאלה: כיצד יש לפעול הלכה למעשה, בעודנו בביה"ח? אנו ננסה לסייע למי שנפגע מרשלנות רפואית במהלך הלידה באמצעות מספר עצות בסיסיות:

  1. יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה, מהר ככל הניתן.
  2. רצוי לתעד את כל שאירע קרוב ככל הניתן למועד האירוע ועוד בזמן שהזיכרון טרי.
  3. עדיף שלא להתלונן בביה"ח אודות הרשלנות הרפואית שאירעה בלידה, על מנת שבית החולים לא יכין עצמו לקראת תביעה.
  4. יש לשמור כל תיעוד רפואי הקשור בהריון.
  5. יש לשמור כל תיעוד רפואי הקשור בלידה.
  6. יש לשמור כל תיעוד רפואי הקשור לטיפולים המאוחרים הנעשים בגין הרשלנות הרפואית בלידה.
  7. יש לשמור כל קבלה הקשורה להוצאות שהוצאו עקב הרשלנות הרפואית בלידה (לרבות קבלות בגין טיפולים רפואיים, תרופות, נסיעות לטיפולים וכדומה).



כולנו תקווה כי לא תזדקקו לשירותינו בגין רשלנות רפואית בלידה, אך באם זו התרחשה בכל זאת, אזי אנו נמליץ לפנות למשרדנו המתמחה בניהול תביעות של רשלנות רפואית בלידה, על מנת לקבל ייעוץ משפטי אשר יסייע לכם בכל הקשור לנושא זה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



שאלון מהיר – האם הייתה רשלנות רפואית בלידה?

כדי לברר האם הייתה רשלנות רפואית בלידה, להלן מספר שאלות בסיסיות, אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני במהלך הלידה:

  • האם בקבלתנו לחדר לידה בוצעו בדיקות כלשהן?
  • האם הצוות הרפואי המיילד לקח בחשבון את תוצאות הבדיקות?
  • האם הצוות הרפואי המיילד לקח בחשבון את הנתונים האישיים (לדוגמא: אגן צר, משקל יתר, לחץ דם גבוה וכדומה)?
  • האם הרופא המיילד נכח בחדר הלידה כשהתעוררה בעיה?
  • במידה והתעוררה בעיה: האם הצוות הרפואי הסביר אודות הבעיה?
  • במידה והתעוררה בעיה: האם הצוות הרפואי הסביר אודות האפשרויות הטיפוליות השונות לסיום הלידה (כגון: לידת וואקום, לידת מלקחיים, או ניתוח קיסרי)?
  • האם הצוות הרפואי ערך התייעצות בטרם הציג את האופציות הטיפוליות האפשריות?
  • האם הצוות הרפואי הגיב לבעיה הרפואית שהתגלתה (כגון מצוקה עוברית) בתוך זמן סביר?


זכרו! אדם היודע זכויותיו, יוכל לזכות בהן.

.

אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית ייתכן והתרחשה רשלנות רפואית בלידה, ומומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין מומחה בתחום.

יודגש כי אין באמור לעיל ולהלן, כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לייעוץ ו/או ייצוג משפטי מסוג כלשהו, ואין להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



רשלנות רפואית בלידה מהי?

בכל הנוגע לתביעות העוסקות בתחום רשלנות רפואית בלידה, מתחילה בדיקת השתלשלות העניינים משלב טיפולי הפריון (אם היו), דרך מהלך ההיריון, וכלה, כמובן, בניהול הלידה. למותר לציין שהתרחשותה של רשלנות רפואית בכל הנוגע לפריון, להיריון וללידה היא טרגית ובלתי נסבלת, וכך מתייחסים אליה בתי המשפט.

משרדנו, קפלו-כספי עורכי דין, מתמקד בטיפול בתביעות העוסקות ברשלנות רפואית בלידה. לא אחת, פונים אל משרדנו לקוחות אשר חשים עצמם נפגעים מאופן הטיפול שקיבלו במהלך הלידה, אך אינם בטוחים כי מדובר ברשלנות .
בשל ריבוי השאלות, מצאנו לנכון, להביא "על קצה המזלג" הסבר קצר על השאלה "מהי רשלנות רפואית בלידה". כמובן, שלא ניתן להקיף בהסבר כזה את כל האפשרויות לרשלנות רפואית בניהול הלידה, שכן מגוון המקרים האפשריים רב ביותר, אך להלן תובא סקירה קצרה המסבירה את עיקרי הדברים.

עם תחילת הלידה תתקבל היולדת לבית חולים. בקבלתה, חייב הצוות הרפואי לבצע בדיקות שונות ולא להסתמך רק על הנתונים בכרטיס מעקב ההיריון.
בין יתר הבדיקות, על הצוות הרפואי לבצע ביולדת בדיקת שתן, דם, סוכר בדם, מוניטור, אולטראסאונד, הערכת משקל העובר ובדיקה וגינלית. בדיקות אלה נעשות, בראש ובראשונה, כדי לוודא שהיולדת או העובר אינם סובלים מבעיה כלשהי בעת הקבלה ללידה. תוצאות הבדיקות גם עשויות לספק לצוות רמזים על האופן שבו תתפתח הלידה.

כך לדוגמה, ממצא שלפיו העובר גדול מימדים, עלול לרמז על אפשרות שהיולדת תזדקק לניתוח קיסרי. במקרה כזה, על הצוות המנהל את הלידה להביא עובדה זו בחשבון ולסיים במקרה הצורך את הלידה בניתוח קיסרי. היה והצוות הרפואי לא התחשב בנתונים שנמצאו, ובעקבות כך נגרם נזק לעובר או ליולדת, ייחשב הדבר (בסבירות גבוהה) כרשלנות רפואית בלידה.

במהלך הלידה עצמה עולים נתונים נוספים שלפיהם יש לנתב את הלידה. כך לדוגמה, אם העובר "נתקע" בתעלת הלידה, יהיה על הצוות לשקול המשך הלידה באמצעות מכשירים, כגון "ואקום" או "מלקחיים". דוגמה נוספות היא מצב שבו הלידה אינה מתקדמת במשך שעות רבות והעובר נקלע למצוקה. או-אז יהיה על הצוות הרפואי לשקול לסיים הלידה בניתוח קיסרי. במידה והצוות הרפואי לא ינהל את הלידה נכון, וליולדת או לעובר יגרמו כתוצאה מכך נזקים, הדבר יחשב כרשלנות רפואית בלידה המזכה בפיצוי.

חשוב לציין, כי מסקנות הצוות הרפואי על אופן ניהול הלידה חייבות להיות כרוכות בהתייעצות עם מומחים נוספים או עם רופאים בכירים. לאחר מכן, על הרופאים להציג ליולדת את מסקנתם, להסביר לה את הסיכונים והסיכויים שבהמלצתם, וליידעה אודות הליכים רפואיים חלופיים, לרבות הסיכונים והסיכויים הטמונים בהם.

החלטה שגויה מצד הצוות הרפואי בדבר אופן סיום הלידה, עלולה לגרום לנזק אדיר וחסר תקנה, ולגרור אחריה מומים קשים ביילוד ולהיחשב כרשלנות רפואית בלידה. דוגמה לכך היא כאשר יש צורך בביצוע ניתוח קיסרי, אך הוא אינו מבוצע. במקרה כזה, בית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה) כי התנהלות הצוות הרפואי בלידה לקתה ברשלנות רפואית, ויחייב את המוסד הרפואי בפיצוי כספי.

כמובן, גם היעדר מיומנות או זהירות של הצוות הרפואי, או של הרופא המיילד, עלול לגרום לנזקים קשים לאם ולתינוק. לדוגמה, מקרה שבו עולה צורך במשיכת התינוק מתעלת הלידה. רופא שאינו מיומן עלול למשוך בחוזקה את היילוד ולגרום לו ל"פרע כתף", (פגיעה בעצבים העוברים בצוואר ובכתף, הגורמת לשיתוק ביד). גם רופא שאינו מיומן בביצוע "לידת ואקום" עלול לגרום לנזק חמור לתינוק, כגון דימומים תוך מוחיים. במקרה שבו חוסר מיומנות של הצוות הרפואי או של הרופא גרמו לנזק לתינוק או ליולדת, יקבע בית המשפט (בסבירות גבוהה) כי התנהלותם בלידה לקתה ברשלנות רפואית, ויחייב את המוסד הרפואי בפיצוי כספי.

במהלך הלידה, מבקר הרופא התורן את כל היולדות במחלקה ומחלק ביניהן את זמנו, ולכן, לרוב, נמצאת היולדת עם מיילדת בלבד. עם זאת, אם מתגלה בעיה כלשהי, כמו מצוקה עוברית, הרי שעל הרופא להתייצב בחדר היולדת. היעדרו של רופא ברגע קריטי עלול לגרום לתינוק או ליולדת לנזק בלתי הפיך, וגם במקרה כזה ייחשב הדבר כרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי כספי.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.