בתביעות העוסקות בנושא רשלנות רפואית בלידה מדובר במספר תובעים: האב, האם והילד שנולד פגוע. כל אחד מהתובעים עומד בפני עצמו וצריך להוכיח בבית המשפט כי כתוצאה מן הרשלנות הרפואית שאירעה במהלך ההיריון או הלידה נגרם לו עצמו נזק.

כלל הבסיס – שבע שנים להגשת תביעה
הכלל הבסיסי להתיישנות תביעה מצוי בסעיף 5 לחוק ההתיישנות, הקובע כלהלן:

"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: "תקופת ההתיישנות") היא –
(1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים.
(2) …".

מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6 לחוק ההתיישנות).

חריגים והארכת המועד להגשת תביעה

אלא שלכלל זה ישנם חריגים, ויש לבחון כמובן כל מקרה לגופו. להלן נפרט חלק מן החריגים המאפשרים הארכת תקופת שבע השנים לצורך הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית בלידה:

• הנזק לילוד (קטין) – סעיף 10 לחוק ההתיישנות שכותרתו "קטינות", קובע כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה. לכן, כאשר מדובר בתביעתו של הילוד, בשל רשלנות רפואית בלידה, למעשה עוסקים אנו בקטין כל זמן שטרם מלאו לו 18 שנים. וכאמור, לגבי קטינים קובע החוק כי ספירת שבע השנים תחל רק עם הגיעם לגיל 18.
  לפיכך, תביעות העוסקות בנזקיהם של הקטינים, שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה, תוכלנה להיות מוגשות עד הגיעם לגיל 25.




• "התיישנות שלא מדעת" ומחסום עשר השנים – סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין מאפשר להתחיל "לספור" את מרוץ הזמן להגשת התביעה בשל רשלנות רפואית בלידה, רק מרגע שנודעו לתובע העובדות המקימות לו את תביעתו, ובלבד שעובדות אלה לא היו ידועות לתובע מסיבות שלא תלויות בו, ושהוא לא יכול היה, בזהירות סבירה, לגלותן קודם לכן. חריג זה מאפשר להאריך את תקופת ההתיישנות ל- 10 שנים מרגע ביצוע העוולה (בענייננו, הולדה בעוולה או רשלנות רפואית בלידה), ובלבד שיסוד הנזק לא התגלה מיד.




• תביעת ההורים כמטיבים – כאשר מדובר בתביעה בשל רשלנות רפואית בלידה, המשלבת את הנזקים של הילוד הקטין וגם את הוריו, ניתן לראות בחלק מהנזקים של ההורים כנזקים שנגרמו להם בהיותם מטיבים (כלומר, נזקים שנגרמו להורים שעה שפעלו לשיפור מצבו של הקטין הפגוע). לגבי נזקים אלה תקופת ההתיישנות זהה לתקופת ההתיישנות העומדת לקטין עצמו, ועל כן חלק מנזקי ההורים ניתן לתבוע עד הגיע הקטין הפגוע לגיל 25.

זאת ועוד, העובדה שעומדות שנים רבות לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה אינה מצדיקה התמהמהות או שיהוי. כאשר עובר זמן רב ממועד קרות הרשלנות עלול להיגרם נזק לרשומה הרפואית (למשל, שתאבד). אפשרות אחרת היא שבמשך הזמן שבו נמתין עד הגשת התביעה יבוצעו שינויים, תיקונים ו"שיפוצים" בתיק הרפואי, מה שיקשה עד מאד על ניהול התביעה. בשל כך, המלצתנו היא כי כאשר מתעורר בלבכם החשד כי אירעה רשלנות רפואית במהלך ההריון או הלידה תפנו בהקדם לעורך דין, המתמחה בנושא רשלנות רפואית בלידה, על מנת שיבצע עבורכם בירור בשאלת הרשלנות, עוד לפני שיהיה צורך לבצע בירור בשאלת ההתיישנות.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

• מה עליך לעשות אם נפגעת מרשלנות רפואית בלידה?
• כיצד נדע שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?
• במה כרוך ניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?
• הגורמים המשפיעים על גובה הפיצוי בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה