פרע כתף (שיתוק ביד וזרוע שמאל) לעובר גדול עקב רשלנות רפואית בלידה.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 832,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1034, ביום 26.8.10.

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

עובר גדול אשר ניזוק בלידה

גליה, שם בדוי (השם האמיתי שמור במשרדנו), הרתה בהריון שלישי, לאחר שילדה שני בנים בריאים במשקלים 3900 גר' ו- 4000 גר'. את מעקב ההיריון החליטה לבצע במסגרת קופת החולים, ובפרט כיוון שהרגישה שהיא כבר "מנוסה" בהריונות. ואכן, היא עשתה חלק מבדיקות המעקב הידועות, כולל את סקירות המערכות שניתנות במסגרת סל הבריאות, בדיקת סוכר, והבדיקות שאליהן הופנתה על ידי רופאת הקופה. התוצאה של בדיקת הסוכר הגיעה לא תקינה, עם ערך גבוה, אך הרופאה מסרה לגליה כי זה גבולי, ומרבית הסיכויים שהכל תקין. משכך, גליה לא ביצעה בדיקת סוכר נוספת. בשל גילה ביצעה גליה בדיקת מי שפיר, אשר נמצאה תקינה. בהערכת משקל שבוצעה לגליה בשבוע 32 הוערך המשקל ב- 2300 גר'. למעשה אחרי בדיקה זו כבר לא בוצעו לגליה בדיקות כלשהן עד הלידה. בקבלתה לבית חולים, לאחר שהחלו לגליה צירים, הרופאים לא ביצעו הערכת משקל נוספת, וגם לא ביצעו בדיקות עזר נוספות, ולמעשה הסתמכו על כרטיס מעקב ההריון שגליה הביאה איתה למרות שהיה חסר. באותו הלילה היה לחץ רב בחדרי הלידה, ולמעשה כל מה שנעשה הוא להכין את גליה ללידה רגילה ללא בדיקות מיוחדות כלשהן. ואכן, הלידה החלה כמתוכנן אך שלב שני של הלידה התארך מא
ד, ולכן הרופא המיילד החליט לסיים את הלידה באמצעות וואקום. לאחר יציאת הראש "נתקעו" הכתפיים וכאשר התינוק חולץ נפגע עצב היד. לתינוק, אשר נולד במשקל 4,520 גר', נגרמה נכות קשה לצמיתות עקב פרע של הכתף שהוא למעשה שיתוק יד וזרוע שמאל.

גליה ובעלה פנו אל משרדנו ולאחר שבדקנו את התיעוד הרפואי התברר כי הצוות שביצע את הלידה, ובית החולים, התרשלו. במסגרת תביעה שהגיש משרדנו, טענו בפני בית המשפט כי בית החולים שגה בבחירת השיטה לסיום הלידה, ובכך שלא בוצעו לגליה בדיקות עזר נוספות, כגון הערכת משקל קלינית ובאולטרסאונד כדי לגלות שמשקל העובר גדול, ובפרט כאשר בדיקת הסוכר הייתה לא תקינה. בית החולים התגונן בטענה כי לא ניתן היה לצפות את המשקל המדוייק של התינוק, והמשקל הנכון התברר רק לאחר הלידה. עוד נטען על ידי בית החולים כי השיתוק שנגרם היה בלתי צפוי לחלוטין, ולא ניתן למניעה. בית המשפט התרשם כי בבית החולים לא הופעל שיקול דעת נכון, וכי לא בוצעו הבדיקות הנדרשות. בשל כך, נמנעה האפשרות להעריך את משקל התינוק וכך לשקול בצורה נכונה את האפשרות לסיום הלידה בניתוח קיסרי שהיה מונע נזק זה. לאחר דין ודברים רפואי כמו גם משפטי ולאחריו בהמלצת בית המשפט נסתיים התיק בפשרה ע"ס כ – 832,000 ₪.
____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית

כאשר ההיריון חולף באופן תקין, ולא נמצאת במהלכו שום בעיה אצל העובר, ובכל זאת לאחר הלידה מסתבר כי היילוד סובל מנזק מוחי, כמו: שיתוק מוחין או פיגור שכלי, מומלץ לברר מה הסיבה לכך. שכן, היה ומדובר ברשלנות רפואית שהתרחשה במהלך הלידה עצמה – ישנה אפשרות להגיש תביעה העוסקת ברשלנות רפואית בלידה, ולקבל פיצוי כספי בגין כך. תביעות אלה הן לרוב "תביעות ענק", כיוון שלרוב נזק מוחי איננו נזק הפיך או בר תיקון והוא גורם לבעיות מוטוריות, פרכוסים, בעיות קוגניטיביות, בעיות תנועה, קושי בהשתלבות במסגרות חינוך וקשיים רגשיים קשים. נזקים אלה מצריכים לרוב סיוע כספי אדיר כדי לטפל באופן יומיומי בנפגע, וזאת מעבר להחזרי ההוצאות להורים ועוגמת הנפש הקשה.

הסיבות המיידיות לפיגור שכלי או שיתוק מוחין אצל היילוד הן על רקע בעיה באספקת חמצן. לעיתים בעיות אלה נגרמות עוד במהלך ההיריון ולא בלידה (אם על רקע מחלות אצל האם, כגון: דלקת קרום המוח, או בשל פגמים אצל העובר שלא אובחנו במוחו), ולעיתים חוסר החמצן נגרם במהלך הלידה עצמה:

• חבל טבור – מצוקה עוברית יכולה לנבוע מחבל טבור הנכרך סביב צוואר העובר. במקרים שכאלה קורה שהצוות הרפואי מבחין בבעיה כלשהי (למשל, כאשר הלידה מתפתחת לכאורה אך משהו עוצר מבעד העובר "לרדת" ולהתקבע באגן לקראת לידתו), אך כשהצוות הרפואי לא מאבחן מצב שכזה וכתוצאה מכך נגרם נזק ליילוד, ייתכן בהחלט שמדובר ברשלנות רפואית מצד הצוות שניהל את הלידה.




• האטות בדופק העוברי – לעיתים נגרמת מצוקה עוברית בשל חוסר התקדמות של הלידה. על הצוות הרפואי להיות קשוב למצבו של העובר, המודגם באמצעות ניטור רציף משך כל הלידה, ובמידת הצורך להחליט על סיום מהיר של הלידה (למשל, בניתוח קיסרי). כאשר הלידה מתארכת והצוות לא פועל בזמן לסיומה של הלידה, וכתוצאה מכך נגרם נזק ליילוד, ייתכן בהחלט שמדובר ברשלנות רפואית מצד הצוות שניהל את הלידה.




• לידה מכשירנית קשה – כאשר מתעורר הצורך בחילוץ היילוד באמצעות מכשירים (ואקום או מלקחיים), וביצועה נעשה באופן בלתי מיומן הדבר עלול לגרום לפגיעה בראש העובר, ובמוחו. כאשר לידה מכשירנית מותירה שברים בגולגולת, פגיעה במוח העובר וכיו"ב, הרי שבהחלט ייתכן כי המדובר ברשלנות רפואית מצד הצוות שניהל את הלידה והרופא שביצע את הלידה באופן בלתי מיומן.




• זיהום או מחלת חום קשה – הם גורמים נוספים העלולים לגרום לנזק מוחי אצל היילוד. אם מקורם הוא בבית החולים, או שמדובר במחלה שלא אובחנה במועד ועל כן גרמה לנזק אצל היילוד, בהחלט ייתכן כי מדובר ברשלנות רפואית של המוסד הרפואי בו נולד התינוק.

לסיכום, ניתן לומר כי עיקר המחדלים, הגורמים לנזק מוחי ליילוד עקב רשלנות רפואית בלידה, באים לידי ביטוי באחד או יותר מהמקרים הבאים:

• איחור בסיום הלידה וחילוץ היילוד מרחם אימו
• חוסר תשומת לב לניטור העוברי במהלך הלידה
• סיום הלידה בטכניקה לא נכונה
• סיום הלידה באמצעות מכשירים, אך באופן לא מקצועי
• מתן טיפול לא נכון ליילוד לאחר לידתו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

• שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בלידה.
• רשלנות באולטרסאונד – קורפוס קולוסום לא אובחן.
• רשלנות רפואית בלידה מהי?
• רשלנות רפואית בלידה – שאלות ותשובות

רשלנות במעקב ההריון – מום בלב לא אובחן בבדיקת אולטראסאונד לעובר.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 785,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1033, ביום 19.8.10.

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

מום בלב העובר אשר לא אובחן

אפרת, שם בדוי (השם האמיתי שמור במשרדנו), הרתה בפעם השניה, לאחר שנולדה לה לפני מספר שנים בת בריאה. במהלך ההיריון השני, ביקשה אפרת לבצע את כל הבדיקות האפשריות – סקירת מערכות, מי שפיר או כל בדיקה אחרת שעליה ימליץ לה הרופא (בדיוק כפי שעשתה גם בהיריון הראשון). ואכן, אפרת ביצעה באופן פרטי סקירה מוקדמת, אשר נמצאה תקינה. בהמשך ביצעה אפרת בדיקת מי שפיר אשר גם נמצאה תקינה. ולבסוף, ביקשה אפרת לבצע סקירת מערכות מורחבת. גם את הבדיקה הזו ביצעה אפרת באופן פרטי, בשבוע 22 להיריון. הרופא שביצע את הבדיקה הסביר לאפרת שהוא בודק הכל "מהקודקוד ועד כפות הרגליים", ובסיום הבדיקה מסר לאפרת שהכל תקין.

בשעה טובה, הגיעה אפרת למועד הלידה המשוער וילדה בן, אלא שמיד לאחר לידתו הכחיל בנה, והובהל למחלקת טיפול נמרץ ילודים. לאחר בדיקות ובירור רפואי הסתבר כי לתינוקה של אפרת מום לבבי קשה. בנה של אפרת נזקק להשתלת קוצב לב, צינתורים וניתוחי לב רבים.

אפרת ובעלה קיבלו באופן קשה את מחלת הלב של בנם, למרות שעשו הכל כדי לגדלו באופן רגיל. אלא שכל העת קיננה בליבה של אפרת התחושה כי משהו התפספס במהלך ההיריון, וכי לבטח ניתן היה לדעת מראש על המום הקשה בלב העובר.

אפרת לא ידעה איך לברר את העניין, אך החליטה לפנות למשרדנו על מנת לבחון את הדברים. לפגישה עימנו הביאה לימור את מלוא התיעוד הרפואי שהיה בידה וסיפרה לנו את השתלשלות העניינים המלאה. אנו פעלנו לאסוף את כל התיקים הרפואיים של אפרת ממהלך ההיריון ועד הלידה, ובפרט את התיעוד שנערך על ידי הרופא שביצע לאפרת את סקירת המערכות המורחבת (כולל דיסק הבדיקה). לאחר שהעברנו המסמכים למומחה בתחום האולטרסאונד, התברר כי חשדותיה של אפרת היו נכונות, וכי היתה רשלנות רפואית במהלך ההיריון כיוון שבמקרה שלה ניתן היה לראות במהלך הבדיקה המאוחרת שנערכה בשבוע 22 את המום הלבבי.

בנסיבות אלה החליטו אפרת ובעלה לשלם על חוות דעת רפואית מלאה, ומשרדנו הגיש תביעה לבית המשפט.

בבית המשפט התגונן הרופא שביצע את סקירת המערכות בטענה כי למעשה צפה בארבעה חדרי לב, ובכך מילא את חובתו במהלך הבדיקה, ולא היה צריך להבחין במום הלבבי. בבית המשפט היה דין ודברים רפואי כמו גם משפטי ולאחריו בהמלצת בית המשפט נסתיים התיק בפרשה ע"ס כ – 785,000 ₪.
____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה אינה מובנת מאליה, שכן לא כל נזק הוא מעשה רשלנות רפואית. לעיתים נגרמים נזקים אשר אינם תוצר של מעשה רשלני של מי מהצוות הרפואי.

זאת ועוד, לא כל נזק הוא בר פיצוי בבתי המשפט, וקורה לעיתים שבתי המשפט קובעים כי הנזקים שקרו לפלונית הינם תוצר הסיכון ה"מקובל" והידוע במסגרת הטיפול שניתן לה. לרוב קביעה זו תבוא בכפוף לקביעת בית המשפט, כי הרופא המטפל נתן למטופלת את מלוא המידע הדרוש, אודות הטיפול שהייתה אמורה לעבור, והמטופלת שקיבלה המידע המלא, הסכימה לטיפול שגרם לנזק (כמו, למשל, ניתוח קיסרי).

יתרה מכך, לעיתים גם אם מתרחשת רשלנות רפואית, אך ליולדת, או לילוד לא נגרם נזק, לא ניתן יהיה להגיש תביעה בגין הרשלנות בבית המשפט, שכן כשאין נזק אין על מה לפצות…

אם כן, עולה השאלה כיצד נדע שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?
כדי לענות על השאלה, יש לבדוק:

> האמנם נעשתה רשלנות רפואית בהיריון או בלידה?
> האמנם הרשלנות הרפואית בלידה גרמה לנזק בר תביעה?
> האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית בלידה לבין הנזקים?
> מתי ישתלם לנו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?


האמנם נעשתה רשלנות רפואית בלידה או בהיריון?

כאמור לא כל נזק שנגרם ליולדת או לתינוק, מהווה רשלנות רפואית בלידה. עם זאת לעיתים אנו חשים כי לא טופלנו כראוי ועל כן נגרם לנו נזק. על מנת לוודא האם אומנם נעשתה רשלנות רפואית בטיפול בהיריון או בלידה, יש לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה, כדי לבצע איסוף מלא של התיעוד הרפואי הרלוונטי לטיפול, החשוד כנגוע ברשלנות רפואית. לאחר קבלת מלוא התיעוד הרפואי, אנו נדאג להעביר התיעוד למומחה בתחום הגניקולוגיה, על מנת שיבחן "בעיניים רפואיות" האם ההחלטות של הרופא המטפל היו נכונות, ראויות, מקובלות, עדכניות כו'.

בעניין זה נוסיף, כי לא כל החלטה המצטיירת ע"י עורכי הדין כשגויה, רשלנית, או מוטעית, היא אכן כזו, שהרי הם אינם רופאים ואין בידיהם את הידע והמידע הדרוש על מנת לבחון ולבדוק האם הרופא המטפל ביצע את הטיפול באופן שמקובל ברפואה, בהתאם לידע הרפואי העדכני, תוך קבלת החלטות נכונות המתאימות לנתונים הרפואיים שנאספו. לכן פונים למומחה הגניקולוגי שייתן חוות דעת רפואית.

במידה והמומחה הגניקולוגי ימצא כי אומנם הצוות או הרופא המטפל ביצעו רשלנות רפואית בטיפול בהיריון או בלידה ניתן יהיה להמשיך הלאה, על מנת לבחון האם הרשלנות הרפואית גרמה לנזק בר תביעה.


האמנם הרשלנות הרפואית בלידה גרמה לנזק בר תביעה?

כאמור, לעיתים נגרמת רשלנות רפואית אך היא לא גרמה לנזק, או לחילופין לנזק זניח, או אז לא ישתלם להגיש תביעה. במה הדברים אמורים?

היה ולא אירע נזק, בית המשפט לא יקבע פיצוי; היה ואירע נזק זניח, הפיצוי יהיה זניח אף הוא, ובמקרה כזה לא ישתלם להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה, שכן עלות הגשת התביעה אינה זולה.

על כן, על מנת להגיש תביעה אשר תהה תביעה ראויה וכדאית מבחינה כלכלית, על הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית להיות נזק שניתן לקבוע נכות קבועה בגינו. נכות קבועה שאירעה בגין רשלנות רפואית בלידה או בהיריון הינה ברת פיצוי ראוי בבית המשפט, לכן רק במקרה כזה ישתלם להגיש תביעה בבית המשפט, ורק במקרה כזה הפיצוי יהיה ראוי, ויוכל לסייע לנפגעים בשיקום ויהווה פיצוי בגין הכאב, הסבל ועוגמת הנפש שהייתה מנת חלקם.


האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית בלידה לבין הנזקים?

לא בנקל ניתן להוכיח כי קיים קשר אמיתי בין הרשלנות הרפואית בלידה או בהיריון לבין הנזקים החמורים שנגרמו, גם אם בעיננו שלנו הקשר הינו ברור ואינו מוטל בספק. במקרה כזה עלול בית המשפט לדחות את תביעתנו. על מנת לבחון האם קיים קשר כזה, כדאי ורצוי לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה או בהיריון.


מתי ישתלם לנו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?

כאמור, לא בכל מקרה בו נראה לנו כי אירע נזק בגין רשלנות רפואית בלידה, ישתלם לנו להגיש תביעה לבית המשפט. לעיתים אנו בטוחים כי אירעה בנו רשלנות רפואית אשר גרמה לנו לנזק של ממש עליו נקבל פיצוי של ממש. אך מעבר למבחנים אותם יש לעבור על מנת שבכלל ניתן יהיה להגיש תביעה, יש לדעת כי הגשת תביעה ברשלנות רפואית בלידה או בהריון כרוכה בתשלום לא מבוטל למומחים הרפואיים, אשר יכול לעמוד על אלפי שקלים, כמו גם תשלום הוצאות אחרות. על כן רצוי לשקול היטב האם הנזק שנגרם הינו בר פיצוי משמעותי, אשר יכסה את ההוצאות ויותיר אחריו סכום משמעותי שיסייע בשיקום הנפגעים ופיצויים.

---

לסיכומם של הדברים, המבחנים שהבאנו לעיל, הינם מהותיים ויש לבחון אותם לגופו של כל מקרה ומקרה, על מנת להחליט האם להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה. חשוב לדעת כי הסקירה לעיל כוללת רק מבחנים חלקיים וכי קיימות עובדות ונתונים נוספים, הבאים במסגרת השיקולים להגשת תביעה ברשלנות רפואית בלידה. על כן מומלץ לתאם פגישה אישית במשרדנו (אשר איננה כרוכה בתשלום) על מנת לקבל ייעוץ פרטני בו נבחן את הדברים בעיניים משפטניות ומקצועיות לעומק, בטרם להחלטה אם להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

• עד מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?
• במה כרוך ניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?
• הגורמים המשפיעים על גובה הפיצוי בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה
• תביעות רשלנות רפואית בלידה שטופלו במשרדינו

רשלנות רפואית בלידה משפיעה בראש ובראשונה על היולדת שעלולה להיפגע מאופן ביצוע הלידה, אך עלולה גם להזיק באופן חמור לילוד. כתוצאה מכך, עלולים להיגרם נזקים רחבים יותר למשפחה – הפסדי עבודה, צורך בשיקום, התאמת הבית לגידול ילד נכה ונזקים נוספים, שלא לדבר על עוגמת הנפש הקשה עקב הנזקים שנגרמו כתוצאה מן הרשלנות הרפואית.

כאשר מוגשת תביעה בשל רשלנות רפואית בלידה, מטרתה היא לתרגם את הנזקים הקשים שנגרמו כתוצאה מן הרשלנות שאירעה בלידה לסכום כספי, אשר ישקף את הנזקים. לא ניתן כמובן להשיב את המצב לקדמותו ולמנוע את מה שכבר אירע, אך בהחלט ניתן לספק פיצוי כספי אשר יענה על ההוצאות הכספיות שנגרמו להורים ולילד שנפגע, וכן יספק פיצוי על עוגמת הנפש והסבל שנגרמו לכל אחד מבני המשפחה (ההורים והילד) כתוצאה מן הרשלנות הרפואית שבלידה.

מי שנפגע כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה מעוניין לדעת, ככל תובע, "כמה שווה תביעתו", הן בשל הנזקים הכספיים הממשיים הנובעים מהנזק והן בשל עוגמת הנפש. במילים אחרות, הנפגעים רוצים לדעת כמה פיצוי ניתן יהיה להשיג בעבורם עקב הנזק שנגרם להם בשל הרשלנות הרפואית. שאלה זו חשובה, בין היתר, כיוון שהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה מחייבת הוצאה כספית משמעותית, וזאת בשל החובה לצרף חוות דעת רפואיות-משפטיות, אשר תבססנה את אחריותם של הגורמים המטפלים ואת הנזק שנגרם כתוצאה מן הרשלנות בלידה.

בחוק ובפסיקה קיימים קריטריונים המסייעים להעריך את גובה הנזק, אם כי לא קיים "מחירון" לכל פגיעה ופגיעה.

להלן תובא סקירה של הגורמים המרכזיים המשפיעים על גובה הפיצוי בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה:

• גיל היולדת – במידה וליולדת נגרם נזק פיזי (כגון קרע של הרחם, כריתת רחם, איבוד חצוצרה או שחלה, קרע של הרקטום, עקרות מסיבות אחרות, עיוורון וכיוצא בזה) הרי שככל שידובר ביולדת צעירה יותר הדבר עשוי להגדיל את הפיצוי, כיוון שהיא תסבול מן הנזקים הפיזיים משך שנים רבות יותר, וההשפעה על יכולת הילודה שלה עלולה להיות קריטית יותר.




• גובה הנכות הרפואית ומשמעותה התפקודית – הנזק שנגרם כתוצאה מן הרשלנות הרפואית מסב לנפגע פגיעה פיזית, אשר מוערכת על ידי מומחה רפואי באחוזים. נכות זו נקראת "נכות רפואית". לרוב ישנה התאמה בין גובה הנכות הרפואית לבין הקושי התפקודי שהיא גורמת לנפגע, אם כי לא תמיד ישנה זהות ביניהן ויש לבחון מהי "הנכות התפקודית" של הנפגע, כלומר, עד כמה הוא לא יכול לתפקד באופן רגיל או כמקודם. כמובן, ככל שהנכות הרפואית שנותרת לנפגע גבוהה יותר, ומשפיעה על התפקוד של הנפגע (על נכותו התפקודית) כך הנזק הופך להיות משמעותי וגבוה יותר, וזאת בשל הפגיעה בכושר ההשתכרות והתפקוד של הנפגע.
  
  יש להבחין בעניין זה בין היולדת, לבין הילוד. כל אחד מהם עומד בפני עצמו, ומבצעים חישוב נפרד לכל אחד מהם. הרבה פעמים, התביעה של הילד היא משמעותית בשל חומרת הפגיעה בו, הצורך בטיפולים שיקומיים, הקושי בלימודים (אם בכלל מסוגל ללמוד במסגרת לימודית רגילה או מיוחדת), אם כי במידה ונותרה נכות תפקודית גם ליולדת (כגון חוסר שליטה על סוגרים, נכות נפשית) הרי שגם נזקיה של היולדת יכולים להיות משמעותיים גם הם.




• גובה השתכרותה של היולדת ובעלה – ככל שהשכר שהרוויחה היולדת לפני אירועי הרשלנות שהתרחשו בלידה גבוהה יותר, כך ההפסדים שלה בשל אובדן שכר גבוהים יותר, וכך גם לגבי בעלה.

כמובן, כל מקרה חייב להיבחן לגופו, בהתאם לנתונים האישיים של התובע, סוג הפגיעה שנגרמה לו, חומרת הנזק, גובה הכנסותיו לפני הפגיעה ועוד גורמים נוספים כגון מצב רפואי קודם (מחלות או בעיות רפואיות שמהן סבל הנפגע עוד לפני מקרה הרשלנות הרפואית).

עוד, חשוב לדעת כי עוגמת הנפש, אשר בדרך כלל נחשבת לחמורה ורצינית כאשר מדובר ברשלנות רפואית בלידה אשר הותירה נזק, נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט אשר דן בתביעה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

• כיצד נדע שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?
• עד מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה?
• במה כרוך ניהול תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?
• תביעות רשלנות רפואית בלידה שטופלו במשרדינו