תחום האולטרסאונד הוא תחום מועד לפורענות בכל הקשור לרשלנות רפואית בלידה ורשלנות רפואית בהריון, שכן באמצעות בדיקות האולטרסאונד ניתן לאבחן מומים בעובר.

כך, למשל, מסייעת בדיקת האולטרסאונד המכונה "שקיפות עורפית" לגילוי מוקדם של תסמונת דאון (פיגור שכלי), ובדיקת "סקירת מערכות" (מוקדמת או מורחבת) נועדה לשלול מומים במערכות הגוף של העובר, כגון: המוח, מערכת הלב, העיכול, השתן וכו'. על כן, לשם ביצוע בדיקת אולטרסאונד, חייב הרופא להיות בעל מומחיות, מיומנות וידע נרחב בתחום.

במידה ובעובר קיים מום, קיימת חשיבות לגילוי מוקדם, על מנת לתת להורים את האינפורמציה הנדרשת לשם קבלת ההחלטה בנוגע להריון. ההסבר שינתן להורים אינו נופל בחשיבותו מאיתור מדוייק של המום. עם זאת, על ההסבר להיות פשוט, ברור ולהקיף את כל הסיכונים הטמונים בממצא שנתגלה. בהעדר הסבר כזה, ההורים לא יבינו את משמעותו והשלכותיו של המום על היילוד וההחלטה שיקבלו בנוגע לגורל ההיריון לא בהכרח תהא ההחלטה הנכונה מבחינתם.

דוגמא לכך, היא כאשר מתגלה כי לעובר יש זרוע קצרה, ממצא שאינו "עומד לבדו", אלא עלול להעיד על סיכון מוגבר (אך לא וודאי) לתסמונת דאון (פיגור שכלי). במקרה כזה, על מומחה האולטרסאונד להסביר להורים לא רק, כי נמצא שלעובר יש זרוע קצרה, אלא עליו להסביר גם את המשמעות הרחבה של הממצא – סיכון לתסמונת דאון. אם לא יעשה כן, וההורים יקבלו החלטה להשאיר את ההיריון על בסיס המידע החלקי, והתינוק ייוולד כשהוא סובל מתסמונת דאון, הרי שהדבר יחשב לרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי.

אם כן, החובה על מומחה האולטרסאונד המבצע את הבדיקה היא הכפולה: הוא נדרש גם לאבחן את המום וגם לתת להורים הסבר פשוט, ברור ומלא על משמעות המום, שאחרת כאמור עלול המומחה להימצא אחראי ברשלנות רפואית בלידה.


שאלון מהיר – האם נעשתה רשלנות רפואית בלידה בביצוע בדיקת אולטרסאונד?

להלן מספר שאלות בסיסיות, אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית בלידה בביצוע מעקב אולטרסאונד (בטרם לכך, יודגש כי אין להסתמך על האמור לעיל ללא קבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין):

• האם במהלך ההיריון בוצע מעקב אולטרסאונד?
• האם הופנית לביצוע בדיקת שקיפות עורפית?
• האם הופנית לביצוע בדיקת סקירת מערכות מוקדמת?
• במידה והתעורר ממצא לא תקין בבדיקת האולטרסאונד: האם הרופא הסביר את משמעות הממצא?
• האם הסבריו של הרופא על המום שנתגלה בעובר היו ברורים ומקיפים?
• האם הרופא נתן הזדמנות לשאול שאלות אודות המום שנתגלה?
• האם הרופא השיב על כל השאלות ועשה זאת בשפה פשוטה וברורה?

אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית, ייתכן שהתרחשה רשלנות רפואית בלידה במעקב האולטרסאונד, ומומלץ לפנות לייעוץ ממשרד עורכי דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

• רשלנות באולטרסאונד – קורפוס קולוסום לא אובחן.
• רשלנות בבדיקת אולטרסאונד – אצבעות חסרות.
• רשלנות בבדיקת אולטרסאונד – מום בלב לא אובחן.
• רשלנות רפואית בלידה – מעקב הריון
• מה עליך לעשות אם נפגעת מרשלנות רפואית בלידה?

רשלנות רפואית בלידה – החלטה חפוזה מידי על כריתת רחם לאחר ניתוח קיסרי.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 700,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1038, ביום 21.9.10.

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

רשלנות רפואית שגרמה לכריתת רחם

ליזי ואבי(שמות בדויים, השמות האמיתיים שמורים במשרדנו) זוג צעיר בשנות העשרים, החליטו להביא בסמוך לאחר נישואיהם ילד. ליזי הרתה בהריון ראשון שהושג באופן ספונטני, כשהיא בת 24 שנים. כאשר הגיע המועד פנו ליזי ואבי, בעלה, לבית החולים כדי ללדת. כאשר התקבלה ליזי לחדר לידה הכל היה נראה תקין: לחץ דם, מוניטור, אולטרסאונד. גם הערכת המשקל של התינוק הייתה תקינה. הלידה התנהלה תחילה באופן רגיל, אך בהמשך הלידה הפסיקה להתקדם. לכן, החליט הצוות הרפואי לסיים את הלידה בניתוח קיסרי, ועל כך עודכנו ליזי ובעלה. ואכן, ליזי נותחה, נולד בן בריא, והניתוח הסתיים כמתוכנן. אלא שבחדר ההתאוששות החלה ליזי לדמם באופן מאסיבי. ליזי נלקחה לחדר ניתוח, ורופא בכיר נקרא לשם גם. בחדר הניתוח ירד לחץ דמה של ליזי, והצוות החליט מיד לכרות את רחמה.

לאחר הניתוח, הסביר הצוות לאבי וליזי כי חייה של ליזי הוצלו בניתוח זה, אך צער רב ירד על בני הזוג, אשר אמנם נולד להם ילד בריא, אך הבינו כי ללא רחם ליזי לא תוכל להרות שוב.

ליזי ואבי גידלו את בנם באהבה עד אין קץ, כשכל העת ריחפה מעליהם תחושת פספוס קשה. כאשר בנם הגיע לגיל 3 החליטו לברר על הליכי פונדקאות והליכי אימוץ, בניסיון להביא ילד נוסף לעולם. במסגרת זו, כאשר פנו לגניקולוג על מנת לקבל האישורים הנדרשים, מסר הרופא לבני הזוג כי מתוך הניירת הרפואית נראה שהייתה רשלנות רפואית במהלך הלידה.

ליזי ואבי החליטו לפנות אל משרדנו על מנת לבדוק את העניין לעומק. ואכן, לאחר שאספנו את התיק הרפואי של ליזי שבו מפורטת השתלשלות העניינים בבית החולים הסתבר כי הצוות הרפואי התרשל במהלך שלאחר הניתוח הקיסרי. שכן, הצוות הרפואי מיהר לכרות את רחמה של ליזי, ללא שבוצעו פעולות בניסיון להציל את רחמה של יולדת צעירה בלידה ראשונה לרבות תפרי לחץ לאורך ולרוחב הרחם, גילוי כלי הדם המובילים לרחם וקשירת עורק הרחם, וסעיף העורק המוביל לשחלות ולחצוצרות, וכן פעולות קשירות עורקים נוספות. במכלול הנתונים הסתבר כי מרבית הפעולות לא בוצעו, וההחלטה על כריתת הרחם ביולדת כה צעירה הייתה חפוזה מידי, ובפרט כאשר דובר בלידה ראשונה. בנסיבות אלה, לאחר קבלת חוות דעת רפואית המסבירה את הרשלנות, הגשנו תביעה.

בית החולים טען כי הניתוח שבוצע לליזי היה בבחינת ניתוח מציל חיים ולא ניתן היה להסתכן בפעולות שונות אשר היו עלולות לעלות בחייה, ועל כן אין חשיבות לכך שלא בוצעו פעולות מסויימות קודם לכריתת הרחם. לאחר הגשת התביעה התנהל משא ומתן ארוך אשר בסופו הסתיים התיק בפיצוי בסך של כ – 700,000 ₪.
____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית

שיתוק מוחין ופיגור שכלי עקב רשלנות רפואית בלידה.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 4,700,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1036, ביום 7.9.10.

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

שיתוק מוחין שנגרם בלידה

שירה ואפי (שמות בדויים) גילו כי שירה בהריון ושמחו מאוד. שירה הקפידה לבצע מעקב רפואי – בחלקו בקופת החולים ובחלקו באופן פרטי. לשמחתם של שירה ואפי כל הבדיקות נמצאו תקינות. לקראת סיומו של חודש תשיעי, הופיעו צירים סדירים ושירה ואפי פנו לבית חולים על מנת ללדת את בנם.

הלידה התארכה באופן משמעותי ובמהלכה מי השפיר התגלו כ"מקוניאליים" (מי שפיר עכורים המכילים צואת העובר) ואף הופיעו האטות חוזרות בדופק העובר. המיילדת התרשמה כי יתכן שישנה בעיה והפנתה את תשומת ליבו של הרופא התורן לכך, אלא שהרופא לא התרשם כי יש בעיה קריטית, והתייחס לכך בביטול.

הלידה הוסיפה להתארך והאטות דופק העובר חזרו, אך לא זכו להתייחסות רצינית מצד הצוות הרפואי. בסופה של הלידה נולד לשירה ואפי בן. מבחן האפגר (מבחן המדגים את מצב התינוק שנולד) שלו היה נמוך, ובנוסף רמת החמצן בגופו הייתה נמוכה. בסמוך לאחר הלידה הועבר התינוק לביצוע מספר בדיקות בפגיה ובין היתר בוצעה לו בדיקת אולטרסאונד מוחית. בבדיקה הסתבר כי התינוק סובל מדימום תוך מוחי, שככל הנראה אירע על רקע המצוקה בלידה.

שירה ואפי טיפלו באופן מסור בילדם, אך הוא נותר עם שיתוק מוחין ופיגור.

אפי היה משוכנע כי אירעה רשלנות רפואית מהלך הלידה שהובילה למצבו הקשה של תינוקם, אך התקשה לשכנע את שירה (שהייתה שבורה רגשית) לבדוק את הדברים. לאחר כחמש שנים במהלכם עסקו שירה ואפי בטיפול מסור בבנם, החליטה שירה כי הגיע הזמן לבדוק אם אכן הייתה רשלנות רפואית בלידה.

שירה ואפי פנו למשרדנו וגוללו בפנינו את סיפורם העצוב והקשה. אנו הסברנו לשירה ואפי שעל מנת לבחון באם אירעה רשלנות רפואית במהלך לידת בנם יש לאסוף את התיעוד הרפואי הקשור בהיריון ובלידה ולאחר מכן להעבירו למומחה גניקולוגי על מנת שיבחן את הדברים. המומחה שראה את התיעוד סבר כי אכן אירעה רשלנות רפואית במהלך הלידה. לאור הדברים ובהוראתם של שירה ואפי, הגשנו תביעה לבית המשפט המחוזי בצירוף חוות דעתו של המומחה.

בבית המשפט טען בית החולים כי הלידה היתה תקינה והנזק לא היתה קשור בהתנהלות הצוות הרפואי. לאחר מספר דיונים הציע בית המשפט לסיים התיק בפשרה ע"ס כ – 4,700,000 ₪.

____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית

פיגור שכלי עקב רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד בהריון – קורפוס קולוסום לא אובחן.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 3,250,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1035, ביום 2.9.10.

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

קורפוס קולוסום

אתי, שם בדוי (השם האמיתי שמור במשרדנו), הרתה בהריון חמישי ובלתי מתוכנן. אתי ואהרון בעלה החליטו להשאיר את ההריון, ועל כן אתי פנתה לבצע מעקב הריון במסגרת קופת חולים, אך בשל גילה העדיפה אתי לבצע גם בדיקות נוספות באופן פרטי. חשוב היה לאתי לדעת כי גם ילד זה יוולד בריא. בין הבדיקות השונות, ביצעה אתי סקירת מערכות מאוחרת, אשר בוצעה בשבוע 22 להריון.

הרופא התרשם כי יש בעיה מסויימת במח של העובר, אך בסופו של דבר, לאחר בדיקה, מסר לאתי כי ככל הנראה הכל תקין. הרופא לא הזמין את אתי למעקב נוסף, ועל כן היא שמחה על כי ההריון תקין והכל מתנהל כשורה. אלא שבאופן טראגי, הסתבר לאחר הלידה כי התינוק סובל מפיגור קשה, ללא יכולת לדבר, ללכת או לתקשר עם הסביבה, וכמובן ללא יכולת לתפקד כלל (חוסר יכולת לאכול, לשלוט על סוגרים, וכל אחת מהפעולות הבסיסיות הנדרשות לנו). לאחר בירור רפואי הסתבר כי בנם של אתי ואהרון סובל מחוסר קורפוס קולוסום – איבר המהווה אגד של סיבי עצב המחברים את שתי אונות המח, וצורתו כשל בננה. מדובר באיבר חשוב במערכת העצבים המרכזית, והוא חיוני לתפקוד הקוגניטיבי.

חייהם של אתי ואהרון התהפכו על פיהם, וכך גם של כל בני משפחתם. הזוג לא הצליח להבין כיצד לאחר הריון תקין קרה להם אסון שכזה, ואיך לא הצליחו הרופאים להבין כי משהו לא בסדר.

אתי ואהרון פנו למשרדנו בבקשה לברר האם ניתן היה להבחין במהלך ההריון כי משהו לא תקין. לאחר שמשרדנו אסף את כל התיקים הרפואיים המתייחסים למעקב ההריון של אתי, הסתבר כי במהלך סקירת המערכות המאוחרת ניתן היה להבחין כי ישנו חסר בקורפוס קולוסום. לאור ממצאים אלה, ולאחר קבלת חוות דעת רפואית, הגשנו תביעה. טענו, כי לאור החשד כי משהו לא היה תקין במהלך הבדיקה, היתה חובה על הרופא לשלוח את אתי לבדיקת אולטרסאונד נוספת ספציפית, המכוונת למח, ולשקול אף להפנות את אתי לבצע בדיקת MRI מח לעובר.

הרופא התגונן בטענה כי אולטרסאונד, מתקדם ככל שיהיה, איננו "מדע מדוייק", ובהחלט יתכנו מומים שלא ניתן יהיה לגלותם, למרות המיכשור המתקדם.

לאחר דיון משפטי קבע בית המשפט כי הרופא צריך היה להמשיך בבדיקות כדי להסיר את החשד שהתעורר אצלו לקיומה של בעיה במח העובר, באמצעות בדיקות נוספות והתייעצויות עם גורמים נוספים. כאשר רופא לא פועל כך הוא מפר את החובה שלו בתור רופא כלפי ההורים. גם העדר הסברים על חשדותיו של הרופא וכך שלא הסביר דבר בעניין להורים נמצאו בלתי תקינים על ידי בית המשפט.

לאור דברים אלה הסתיים תיק זה בפיצוי בסך של כ – 3,250,000 ₪.
____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית