רשלנות רפואית בלידה – מעקב היריון

היריון הוא שמחה ואושר, אך גם תהליך ארוך ולעיתים מסובך. תפקידם של הרופאים לצמצם ככל הניתן את הסכנות שבתהליך וזאת, בין היתר, באמצעות מעקב ראוי ובדיקות, לרבות בדיקות דם, שתן, משקל, לחץ דם, סוכר ואולטרסאונד. חלק מן הבדיקות נועדו לשם שמירת בריאותה של האם וחלקן לשם בחינת בריאות העובר.

על הרופא שמבצע את מעקב ההיריון מוטלת אחריות להפנות את המטופלת לבדיקות השונות, שחלקן בדיקות שגרתיות (כגון: בדיקות חודשיות של דם, שתן, לחץ דם ומשקל) וחלקן בדיקות ממוקדות (כגון: בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת חלבון עוברי, סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת). על כן, היה והרופא לא שלח את המטופלת לבדיקה או הבדיקות הנדרשות ובעקבות כך נגרם למטופלת, או לעוברה נזק רפואי, יכול הדבר להיחשב לרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי.

הרופא חייב להיות בעל מיומנות וידע נרחב ועדכני. עליו לעשות שימוש במיומנות ובידע לשם פענוח נכון של תוצאות הבדיקות. פענוח נכון הוא בעל חשיבות עליונה, שכן הוא מהווה אמצעי לאיתור מחלות שונות, שחלקן קשור לבריאות האישה וחלקן קשור לבריאות העובר. כך, למשל, שילוב של עליה מהירה במשקל האישה עם עליית לחץ הדם, עלול להעיד על רעלת הריון (מחלת הריון מסוכנת) ואז הרופא חייב להפנות את המטופלת לבדיקת חלבון בשתן. במידה והרופא לא ינהג כאמור, עלול הדבר לגרום לנזק חמור לאישה, ולעיתים גם לעובר, וייתכן שהדבר יחשב לרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי.

לעיתים קרובות לרופא שמבצע את מעקב ההיריון אין את המומחיות לביצוע חלק מהבדיקות הנדרשות, במקרה כזה עליו להפנות את המטופלת למומחה הרלוונטי (כך, למשל, הפניית המטופלת למומחה לאולטרסאונד, על מנת לבצע את סקירות האולטרסאונד).

כמו כן, על הרופא המבצע את מעקב ההיריון לעדכן את המטופלת על קיומן של בדיקות אשר אינן ניתנות בסל הבריאות, או ע"י קופת החולים, ולהסביר למטופלת כי באפשרותה לבצען באופן פרטי.


שאלון מהיר – האם נעשתה רשלנות רפואית בלידה במעקב ההיריון?

להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית בלידה – בביצוע מעקב היריון (בטרם לכך, יודגש כי אין להסתמך על האמור לעיל ללא קבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין):

  • האם הרופא המטפל הפנה לביצוע בדיקות שגרתיות במהלך ההיריון (כגון: דם, שתן, משקל, לחץ דם)?
  • במידה והתעוררה בעיה בבדיקות השגרתיות, האם הרופא איבחן נכונה את הבעיה והציג בפנינו אופציה טיפולית נכונה?
  • האם הרופא המטפל הפנה לביצוע בדיקות ממוקדות (כגון: סקירת מערכות, שקיפות עורפית, חלבון עוברי)?
  • האם הרופא יידע אודות אפשרות לביצוע בדיקות שאינן ממומנות ע"י הקופ"ח, באופן פרטי?
  • האם הרופא שביצע את מעקב ההיריון יידע אותך כי קיימת בדיקת סקירת מערכות מורחבת אותה ניתן לבצע באופן פרטי?
  • במידה ועלתה בעיה באחת הבדיקות הממוקדות (כגון: בדיקת אולטרסאונד), האם הרופא המטפל הפנה לביצוע בדיקות בירור (כגון: בדיקת מי שפיר לאחר ממצא שהתגלה בבדיקת שקיפות עורפית)?



אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית, ייתכן שהתרחשה רשלנות רפואית בלידה במעקב ההיריון, ומומלץ לפנות לייעוץ ממשרד עורכי דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



רשלנות רפואית בלידה – כריתת כליה לאחר ניתוח קיסרי

כריתת כליה בעקבות פגיעה באחד השופכנים בניתוח קיסרי ואי אבחון של הבעיה ע"י רופא קופת החולים.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 300,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1039, ביום 7.10.10.

רשלנות רפואית בלידה - כריתת כליה לאחר ניתוח קיסרי

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

כריתת כליה בעקבות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

מיה (שם בדוי) היתה בת 27 כשילדה את בתה הבכורה בניתוח קיסרי מתוכנן בבית החולים. זמן מה לאחר הניתוח החלה מיה להרגיש צריבה בשתן וכאבים קלים בבטן התחתונה ובגב התחתון.

מיה פנתה לרופא, אשר הסתכל על ביטנה בחן את צלקת הניתוח הקיסרי ולאחר מכן אמר למיה שהכל בסדר, שייתכן שיש לה איזו דלקת קלה בשתן ושלח אותה לביצוע בדיקות דם.

מיה עשתה כמצוות הרופא, ביצעה את הבדיקות ושבה אליו, הרופא נתן למיה אנטיביוטיקה. בחלוף הזמן מיה הרגישה כי על אף שנטלה אנטיביוטיקה מצבה לא השתפר, להיפך. היא חשה כי היא איננה מסוגלת להרים את בתה מחמת הכאבים בבטן התחתונה ובגבה.

כשמיה חזרה לרופא וסיפרה לו על הדברים, הוא ביטל את תלונותיה ורמז שהיא "מתפנקת". הרופא אמר למיה שכל אישה לאחר לידה, בוודאי כזו לאחר ניתוח קיסרי, חשה בכאבים – אך לרוב אינה מתלוננת כל כך הרבה.

מיה חזרה מבוישת מהרופא, דבר אשר לא הקל על כאביה ומצוקתה, אך לאור תגובתו החליטה להמתין עד שהכאבים יחלפו.

כאביה של מיה לא חלפו וזמן לא רב לאחר הביקור האחרון אצל הרופא, מיה חשה רע אף יותר. בנוסף לכאבים והקשיים מהם סבלה היא חשה בחילות, בטנה היתה תפוחה וקשה, והיא אף העלתה חום.

בשלב זה החליטה מיה ללכת לרופא אחר. כשהיא הגיעה לרופא ותיארה בפניו את מצבה, נבהל הרופא והפנה אותה מייד למיון בבית חולים. שם בוצעו במיה בדיקות שונות, לרבות בדיקות המדגימות את מצב מערכת השתן, כולל השופכנים והכליות.

ממצאי הבדיקות העלו כי אחד השופכנים לכליה של מיה נפגע במהלך הניתוח הקיסרי, והכליה נחסמה לגמרי.

לאחר ניסיונות שונים לטיפול בכלייתה של מיה התברר, כי הכליה אינה מתפקדת כלל ומיה נאלצה לעבור ניתוח לכריתת הכליה.

מיה פנתה למשרדנו ולאחר שאספנו את התיעוד הרפואי הרלוונטי, פנינו למומחה אשר יאשר כי אומנם אירעה רשלנות רפואית, הן בניתוח הקיסרי והן בטיפול שמיה קיבלה אצל הרופא הראשון. המומחה אישר כי אירעה רשלנות רפואית והכין חוות דעת לבית המשפט, באמצעותה הגשנו תביעה.

בית החולים שביצע את הניתוח הקיסרי טען כי פגיעה באיברים סמוכים במהלך ניתוחים אינו סיבוך נדיר ומיה ואף הוזהרה כי הדבר עלול לקרות במסגרת טופס ההסכמה לניתוח עליו חתמה. קופת החולים התגוננה וטענה כי מיה לא הגיעה לרופא עם תלונות ממוקדות דיין.

לאחר הגשת התביעה התנהל משא ומתן שארך זמן לא מבוטל ובסופו הוסכם לסיים התיק בפיצוי בסך של כ – 300,000 ₪.
____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית



קראו מאמרים נוספים, בנושא תביעות רשלנות רפואית בלידה.




לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



רשלנות רפואית בלידה – טיפולי פוריות

אין טבעי יותר מרצוננו להביא ילד לעולם. אלא, שלא תמיד הדברים פשוטים, ולעיתים יש צורך בקבלת טיפולי פוריות לשם כך.

טיפולי פוריות נועדו לטפל בגורמי העקרות ולהפחית את הזמן הנדרש להתעברות. מטבעם, מלווים טיפולי הפוריות במתן תרופות ובבדיקות קשות, לא נעימות ולעיתים אף מסוכנות ובעלות תופעות לוואי.


רשלנות רפואית בלידה – רופא שלא הסביר וטופס ההסכמה

בטיפולי פוריות נעשה בין היתר שימוש נרחב בתרופות הורמונאליות לשם עידוד מערכת הרבייה. לרוב מדובר בתרופות הגורמות לתופעות לוואי רבות ולעיתים אף ארוכות טווח, כגון גירוי יתר של השחלה שעלול לגרום לדימומים קשים ואף למוות. על כן, מוטלת על הרופא המטפל חובה לתת למטופלת, הסברים מעמיקים, בין היתר אודות מהות התרופה והסיכונים והסיכויים הטמונים בשימוש בה. כמו כן, הרופא המטפל חייב להסביר למטופלת אם קיימות תרופות, או טיפולים אחרים מתאימים ולהסביר גם אודותיהם ואודות הסיכונים והסיכויים הטמונים בהם. על הסברי הרופא להיות פשוטים, ברורים ובשפה שהמטופלת תבין.

בנוסף, על הרופא לוודא, כי המטופלת הבינה את ההסברים שנתן, לאפשר לה לשאול כל שאלה ולהשיב עליה בהרחבה. כמו כן, קיימים מקרים בהם על הרופא לתת למטופלת טופס הסכמה לקבלת הטיפול זמן מספיק לפני מתן הטיפול עצמו. במקרה כזה על הרופא להבהיר למטופלת את הכתוב בטופס ולוודא שהמטופלת הבינה את משמעותו. לאחר שנתן את מלוא ההסברים והתשובות ווידא כי המטופלת הבינה, חלה חובה על הרופא להחתים את המטופלת על טופס ההסכמה לקבלת הטיפול.

ההסברים שעל הרופא לתת למטופלת ואופן מתן ההסבר, חשוב מאוד, שאחרת כל הסכמה שתיתן המטופלת, לא תחשב כ"הסכמה אמיתית" לקבלת הטיפול גם אם היא חתמה על הטופס. במידה והמטופלת לא הסכימה לקבלת הטיפול ונגרם לה נזק רציני ובלתי הפיך, בית המשפט יקבע (בסבירות גבוהה), שהרופא התרשל במתן ההסברים וביצע רשלנות רפואית בלידה.


רשלנות רפואית בלידה באבחון ובטיפול

בתחום הפריון כמו ביתר תחומי הרפואה, על הרופא המטפל לאבחן את מצבם הרפואי של בני הזוג ואת הסיבה (אם קיימת) לבעיית הפוריות. כמו כן, בתחום זה קיימת חשיבות גדולה למהירות האבחון, שכן השעון הביולוגי מתקתק והזמן עובד לרעת הזוג המטופל. על כן, במקרה בו נעשה אבחון לא נכון והטיפול הנדרש לא ניתן, תתכן רשלנות רפואית בלידה אשר תגרום לזוג לנזק כפול – הן בשל קבלת טיפול לא נכון והן בשל חלוף הזמן.

כמו כן, חובה על הרופא לבצע את טיפולי הפוריות בצורה זהירה תוך מתן הטיפול המתאים ביותר לגוף המטופלים ולבעיה ממנה הם סובלים, זאת ועוד הטיפול שיינתן חייב להיות מתאים לידע הרפואי העדכני למועד בו הוא מבוצע.

אם כן, טיפול שגוי אשר יגרום לנזק גופני, עלול להיחשב על ידי בית המשפט, לרשלנות רפואית בלידה.


שאלון מהיר – האם נעשתה רשלנות רפואית בלידה בטיפולי הפוריות?

להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית בלידה במתן טיפולי פוריות (בטרם לכך, יודגש כי אין להסתמך על האמור לעיל ללא קבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין):

  • האם הרופא המטפל איבחן נכונה ובזמן סביר את בעיית הפוריות?
  • האם הרופא המטפל שוחח עימנו על הטיפול המתאים לנו?
  • האם הרופא הסביר לנו אילו טיפולים חילופיים אפשריים ניתן לקבל במקום הטיפול המוצע על ידו?
  • האם הרופא הסביר לנו את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בטיפולים השונים?
  • האם הרופא הסביר לנו אודות אופן ביצוע הטיפולים וסיכויי הצלחתם?
  • האם הרופא נתן לנו הזדמנות לשאול שאלות?
  • האם הרופא השיב לנו על שאלותינו כראוי ובאופן שנבין את תשובותיו?
  • האם הרופא נתן לנו טופס הסכמה לביצוע טיפול פוריות (במקרה של הפריה חוץ גופית – IVF)?
  • האם הרופא התיר לנו לקחת את טופס ההסכמה לביתנו על מנת שנוכל להתעמק ולהבין את הכתוב בו?
  • האם הרופא הסביר לנו את הכתוב בטופס ההסכמה לביצוע טיפולי פוריות?
  • האם הרופא ווידא שהבנו את הכתוב בטופס בטרם החתים אותנו?



אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית, ייתכן שהתרחשה רשלנות רפואית בלידה בטיפולי הפוריות, ומומלץ לפנות לייעוץ ממשרד עורכי דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה.


לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.