רשלנות רפואית בהריון

אתר רשלנות רפואית בלידה מרכז מידע מקיף בנושא רשלנות רפואית בהריון ובלידה. בדף זה מרוכז המידע לנפגעי רשלנות רפואית בהריון.

מאמרים בנושא רשלנות רפואית בהריון:



תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון, שטופלו במשרדינו:



שאלונים מהירים – האם הייתה רשלנות רפואית בהריון:



מידע בנושא תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה:

המידע המופיע באתר בנושא תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה נכון גם לגבי תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון, מאחר שבכל הנוגע לתביעות העוסקות בתחום רשלנות רפואית בלידה, מתחילה בדיקת השתלשלות העניינים משלב טיפולי הפריון (אם היו), דרך מהלך ההיריון, וכלה, כמובן, בניהול הלידה.



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



רשלנות בלידה – רעלת הריון לא אובחנה במעקב ההריון והעובר מת

רשלנות רפואית בלידה – רעלת הריון לא אובחנה ע"י אחות במעקב ההריון ולא ע"י גניקולוג והעובר מת.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 450,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1047, ביום 2.12.10.

רשלנות רפואית בלידה - רעלת הריון לא אובחנה במעקב ההריון והעובר מת

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

רעלת הריון

אופיר וחבצלת (שמות בדויים – השמות האמיתיים שמורים במשרדנו) נישאו ולאחר כשנה הרתה חבצלת. חבצלת הקפידה ללכת למעקב הריון סדיר בקופת החולים שם נבדקה ע"י אחות ולעיתים גם ע"י גניקולוג.

כשחבצלת הגיעה לשבוע 24 היא חשה שהיא מתנפחת בפנים, בידיים וברגלים על כן פנתה לאחות מעקב ההיריון והתלוננה. האחות הסתכלה עליה, השיבה כי מדובר בנפיחות רגילה להיריון והורתה לה לחזור לאחר 4 שבועות. האחות לא טרחה למשש את רגליה של חבצלת, לשקול אותה, למדוד לחץ דם ולא שלחה אותה לבדיקת שתן ובדיקת גניקולוג.

חבצלת המשיכה להתנפח, אך מאחר שהאחות הרגיעה אותה וחבצלת היתה חסרת ניסיון, שכן היה זה הריונה הראשון, היא לא פנתה שוב לבדיקה.

בהתאם להוראות חזרה חבצלת לאחר 4 שבועות כשהיא בשבוע 27 להריונה ונפוחה באופן משמעותי מהפעם הקודמת. האחות לא נבהלה שקלה את חבצלת, ממדה לחץ דם וגילתה כי במהלך ארבעת השבועות עלתה חבצלת 4.5 קילו ולחץ דמה עלה. לאחר התלבטות החליטה האחות להפנות את חבצלת לבדיקת גניקולוג בחשד לתחילת רעלת היריון והפנתה אותה גם לבדיקת שתן.

חבצלת הגיעה לגניקולוג עם תוצאות כל הבדיקות לרבות תוצאות בדיקת השתן (אשר גילתה חלבון בשתן) וכרטיס מעקב ההיריון. הגניקולוג בחן את הבדיקות ולאחר שהסתכל על חבצלת המליץ לה לשתות הרבה מים לנוח ולשוב למעקב האחות בחלוף ארבעה שבועות.

לאחר שבוע חבצלת חשה רע מאוד ואופיר הבהיל אותה לבית החולים, שם החלה לפרכס. הטיפול היה מיידי ומהיר: בוצע ניתוח קיסרי להוצאת העובר שלמרבה הצער לא שרד. חבצלת ואופיר היו שבורים.

לאחר כשנה החליטו השניים לפנות למשרדנו על מנת לבדוק האם היתה רשלנות רפואית במעקב ההיריון. אנו אספנו את התיעוד הרפואי והעברנו אותו לבדיקת רופא מומחה. לאחר הבדיקה הסביר המומחה שהיה צריך לעלות חשד ברור לרעלת היריון במעקב אחר הריונה של חבצלת שסבלה מתסמינים מובהקים לתסמונת: נפיחות, לחץ דם גבוה, חלבון בשתן, והיה צריך ליתן לחבצלת תרופות, להורות על מנוחה מלאה ולעקוב אחריה באופן יומיומי!

לאחר קבלת חוות הדעת מהמומחה הגשנו תביעה בבית המשפט. קופת החולים בה בוצע מעקב ההיריון (אשר מעסיקה את האחות והגניקולוג) התגוננה וטענה כי הסימנים לרעלת היו התחלתיים ובהתאם למקובל ברפואה לא הצריכו תגובה חריפה כגון שימוש בתרופות וניטור יומיומי אחר חבצלת. עם זאת נערך משא ומתן ולאחר קבלת הצעת פשרה מבית המשפט נסתיים התיק בסך של 450,000 ₪.
____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית



קראו מאמרים נוספים, בנושא תביעות רשלנות רפואית בלידה.




לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



רשלנות רפואית בלידה – מעקב היריון

היריון הוא שמחה ואושר, אך גם תהליך ארוך ולעיתים מסובך. תפקידם של הרופאים לצמצם ככל הניתן את הסכנות שבתהליך וזאת, בין היתר, באמצעות מעקב ראוי ובדיקות, לרבות בדיקות דם, שתן, משקל, לחץ דם, סוכר ואולטרסאונד. חלק מן הבדיקות נועדו לשם שמירת בריאותה של האם וחלקן לשם בחינת בריאות העובר.

על הרופא שמבצע את מעקב ההיריון מוטלת אחריות להפנות את המטופלת לבדיקות השונות, שחלקן בדיקות שגרתיות (כגון: בדיקות חודשיות של דם, שתן, לחץ דם ומשקל) וחלקן בדיקות ממוקדות (כגון: בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת חלבון עוברי, סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת). על כן, היה והרופא לא שלח את המטופלת לבדיקה או הבדיקות הנדרשות ובעקבות כך נגרם למטופלת, או לעוברה נזק רפואי, יכול הדבר להיחשב לרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי.

הרופא חייב להיות בעל מיומנות וידע נרחב ועדכני. עליו לעשות שימוש במיומנות ובידע לשם פענוח נכון של תוצאות הבדיקות. פענוח נכון הוא בעל חשיבות עליונה, שכן הוא מהווה אמצעי לאיתור מחלות שונות, שחלקן קשור לבריאות האישה וחלקן קשור לבריאות העובר. כך, למשל, שילוב של עליה מהירה במשקל האישה עם עליית לחץ הדם, עלול להעיד על רעלת הריון (מחלת הריון מסוכנת) ואז הרופא חייב להפנות את המטופלת לבדיקת חלבון בשתן. במידה והרופא לא ינהג כאמור, עלול הדבר לגרום לנזק חמור לאישה, ולעיתים גם לעובר, וייתכן שהדבר יחשב לרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי.

לעיתים קרובות לרופא שמבצע את מעקב ההיריון אין את המומחיות לביצוע חלק מהבדיקות הנדרשות, במקרה כזה עליו להפנות את המטופלת למומחה הרלוונטי (כך, למשל, הפניית המטופלת למומחה לאולטרסאונד, על מנת לבצע את סקירות האולטרסאונד).

כמו כן, על הרופא המבצע את מעקב ההיריון לעדכן את המטופלת על קיומן של בדיקות אשר אינן ניתנות בסל הבריאות, או ע"י קופת החולים, ולהסביר למטופלת כי באפשרותה לבצען באופן פרטי.


שאלון מהיר – האם נעשתה רשלנות רפואית בלידה במעקב ההיריון?

להלן מספר שאלות בסיסיות אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית בלידה – בביצוע מעקב היריון (בטרם לכך, יודגש כי אין להסתמך על האמור לעיל ללא קבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין):

  • האם הרופא המטפל הפנה לביצוע בדיקות שגרתיות במהלך ההיריון (כגון: דם, שתן, משקל, לחץ דם)?
  • במידה והתעוררה בעיה בבדיקות השגרתיות, האם הרופא איבחן נכונה את הבעיה והציג בפנינו אופציה טיפולית נכונה?
  • האם הרופא המטפל הפנה לביצוע בדיקות ממוקדות (כגון: סקירת מערכות, שקיפות עורפית, חלבון עוברי)?
  • האם הרופא יידע אודות אפשרות לביצוע בדיקות שאינן ממומנות ע"י הקופ"ח, באופן פרטי?
  • האם הרופא שביצע את מעקב ההיריון יידע אותך כי קיימת בדיקת סקירת מערכות מורחבת אותה ניתן לבצע באופן פרטי?
  • במידה ועלתה בעיה באחת הבדיקות הממוקדות (כגון: בדיקת אולטרסאונד), האם הרופא המטפל הפנה לביצוע בדיקות בירור (כגון: בדיקת מי שפיר לאחר ממצא שהתגלה בבדיקת שקיפות עורפית)?



אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית, ייתכן שהתרחשה רשלנות רפואית בלידה במעקב ההיריון, ומומלץ לפנות לייעוץ ממשרד עורכי דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



רשלנות רפואית בלידה – בדיקת אולטרסאונד בהריון

תחום האולטרסאונד הוא תחום מועד לפורענות בכל הקשור לרשלנות רפואית בלידה ורשלנות רפואית בהריון, שכן באמצעות בדיקות האולטרסאונד ניתן לאבחן מומים בעובר.

כך, למשל, מסייעת בדיקת האולטרסאונד המכונה "שקיפות עורפית" לגילוי מוקדם של תסמונת דאון (פיגור שכלי), ובדיקת "סקירת מערכות" (מוקדמת או מורחבת) נועדה לשלול מומים במערכות הגוף של העובר, כגון: המוח, מערכת הלב, העיכול, השתן וכו'. על כן, לשם ביצוע בדיקת אולטרסאונד, חייב הרופא להיות בעל מומחיות, מיומנות וידע נרחב בתחום.

במידה ובעובר קיים מום, קיימת חשיבות לגילוי מוקדם, על מנת לתת להורים את האינפורמציה הנדרשת לשם קבלת ההחלטה בנוגע להריון. ההסבר שינתן להורים אינו נופל בחשיבותו מאיתור מדוייק של המום. עם זאת, על ההסבר להיות פשוט, ברור ולהקיף את כל הסיכונים הטמונים בממצא שנתגלה. בהעדר הסבר כזה, ההורים לא יבינו את משמעותו והשלכותיו של המום על היילוד וההחלטה שיקבלו בנוגע לגורל ההיריון לא בהכרח תהא ההחלטה הנכונה מבחינתם.

דוגמא לכך, היא כאשר מתגלה כי לעובר יש זרוע קצרה, ממצא שאינו "עומד לבדו", אלא עלול להעיד על סיכון מוגבר (אך לא וודאי) לתסמונת דאון (פיגור שכלי). במקרה כזה, על מומחה האולטרסאונד להסביר להורים לא רק, כי נמצא שלעובר יש זרוע קצרה, אלא עליו להסביר גם את המשמעות הרחבה של הממצא – סיכון לתסמונת דאון. אם לא יעשה כן, וההורים יקבלו החלטה להשאיר את ההיריון על בסיס המידע החלקי, והתינוק ייוולד כשהוא סובל מתסמונת דאון, הרי שהדבר יחשב לרשלנות רפואית בלידה, המזכה בפיצוי.

אם כן, החובה על מומחה האולטרסאונד המבצע את הבדיקה היא הכפולה: הוא נדרש גם לאבחן את המום וגם לתת להורים הסבר פשוט, ברור ומלא על משמעות המום, שאחרת כאמור עלול המומחה להימצא אחראי ברשלנות רפואית בלידה.


שאלון מהיר – האם נעשתה רשלנות רפואית בלידה בביצוע בדיקת אולטרסאונד?

להלן מספר שאלות בסיסיות, אשר תשובה שלילית להן עלולה להעיד על אבחון או טיפול רפואי רשלני – רשלנות רפואית בלידה בביצוע מעקב אולטרסאונד (בטרם לכך, יודגש כי אין להסתמך על האמור לעיל ללא קבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין):

  • האם במהלך ההיריון בוצע מעקב אולטרסאונד?
  • האם הופנית לביצוע בדיקת שקיפות עורפית?
  • האם הופנית לביצוע בדיקת סקירת מערכות מוקדמת?
  • במידה והתעורר ממצא לא תקין בבדיקת האולטרסאונד: האם הרופא הסביר את משמעות הממצא?
  • האם הסבריו של הרופא על המום שנתגלה בעובר היו ברורים ומקיפים?
  • האם הרופא נתן הזדמנות לשאול שאלות אודות המום שנתגלה?
  • האם הרופא השיב על כל השאלות ועשה זאת בשפה פשוטה וברורה?



אם התשובה לשאלות הנ"ל שלילית, ייתכן שהתרחשה רשלנות רפואית בלידה במעקב האולטרסאונד, ומומלץ לפנות לייעוץ ממשרד עורכי דין המתמחה בתחום רשלנות רפואית בלידה.


מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:



לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.



רשלנות בבדיקת אולטרסאונד – קורפוס קולוסום לא אובחן

פיגור שכלי עקב רשלנות רפואית בבדיקת אולטרסאונד בהריון – קורפוס קולוסום לא אובחן.

התיק נסגר בפיצוי ע"ס 3,250,000 ₪.

הכתבה התפרסמה בגל גפן-אונו, גיליון 1035, ביום 2.9.10.

רשלנות בבדיקת אולטרסאונד בהריון - קורפוס קולוסום לא אובחן

להלן הטקסט של הכתבה:

נזקי גוף ורשלנות רפואית        משרד קפלן כספי, עורכי דין
אין בכתבה זו כדי לשמש יעוץ ו/או תחליף ליעוץ משפטי מסוג כלשהו וכל עניין יבחן לגופו באמצעות עו"ד המתמחה בתחום.

קורפוס קולוסום

אתי, שם בדוי (השם האמיתי שמור במשרדנו), הרתה בהריון חמישי ובלתי מתוכנן. אתי ואהרון בעלה החליטו להשאיר את ההריון, ועל כן אתי פנתה לבצע מעקב הריון במסגרת קופת חולים, אך בשל גילה העדיפה אתי לבצע גם בדיקות נוספות באופן פרטי. חשוב היה לאתי לדעת כי גם ילד זה יוולד בריא. בין הבדיקות השונות, ביצעה אתי סקירת מערכות מאוחרת, אשר בוצעה בשבוע 22 להריון.

הרופא התרשם כי יש בעיה מסויימת במח של העובר, אך בסופו של דבר, לאחר בדיקה, מסר לאתי כי ככל הנראה הכל תקין. הרופא לא הזמין את אתי למעקב נוסף, ועל כן היא שמחה על כי ההריון תקין והכל מתנהל כשורה. אלא שבאופן טראגי, הסתבר לאחר הלידה כי התינוק סובל מפיגור קשה, ללא יכולת לדבר, ללכת או לתקשר עם הסביבה, וכמובן ללא יכולת לתפקד כלל (חוסר יכולת לאכול, לשלוט על סוגרים, וכל אחת מהפעולות הבסיסיות הנדרשות לנו). לאחר בירור רפואי הסתבר כי בנם של אתי ואהרון סובל מחוסר קורפוס קולוסום – איבר המהווה אגד של סיבי עצב המחברים את שתי אונות המח, וצורתו כשל בננה. מדובר באיבר חשוב במערכת העצבים המרכזית, והוא חיוני לתפקוד הקוגניטיבי.

חייהם של אתי ואהרון התהפכו על פיהם, וכך גם של כל בני משפחתם. הזוג לא הצליח להבין כיצד לאחר הריון תקין קרה להם אסון שכזה, ואיך לא הצליחו הרופאים להבין כי משהו לא בסדר.

אתי ואהרון פנו למשרדנו בבקשה לברר האם ניתן היה להבחין במהלך ההריון כי משהו לא תקין. לאחר שמשרדנו אסף את כל התיקים הרפואיים המתייחסים למעקב ההריון של אתי, הסתבר כי במהלך סקירת המערכות המאוחרת ניתן היה להבחין כי ישנו חסר בקורפוס קולוסום. לאור ממצאים אלה, ולאחר קבלת חוות דעת רפואית, הגשנו תביעה. טענו, כי לאור החשד כי משהו לא היה תקין במהלך הבדיקה, היתה חובה על הרופא לשלוח את אתי לבדיקת אולטרסאונד נוספת ספציפית, המכוונת למח, ולשקול אף להפנות את אתי לבצע בדיקת MRI מח לעובר.

הרופא התגונן בטענה כי אולטרסאונד, מתקדם ככל שיהיה, איננו "מדע מדוייק", ובהחלט יתכנו מומים שלא ניתן יהיה לגלותם, למרות המיכשור המתקדם.

לאחר דיון משפטי קבע בית המשפט כי הרופא צריך היה להמשיך בבדיקות כדי להסיר את החשד שהתעורר אצלו לקיומה של בעיה במח העובר, באמצעות בדיקות נוספות והתייעצויות עם גורמים נוספים. כאשר רופא לא פועל כך הוא מפר את החובה שלו בתור רופא כלפי ההורים. גם העדר הסברים על חשדותיו של הרופא וכך שלא הסביר דבר בעניין להורים נמצאו בלתי תקינים על ידי בית המשפט.

לאור דברים אלה הסתיים תיק זה בפיצוי בסך של כ – 3,250,000 ₪.
____________________________________

הכותבות הינן עורכות דין המתמחות בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית



קראו מאמרים נוספים, בנושא תביעות רשלנות רפואית בלידה.




לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני והערכת שווי לתביעה,
חינם וללא התחייבות,
התקשרו: 077-6670170
או פנו לדף צור קשר
.